שאלה:
באתי בזה לבקש עצה והנחייה מאת מעלת כבוד תורתו בעניין הרחצה בחמי טבריה ובחמת גדר.
הטבילה במרחצאות אלו מקובלת, בין היתר, על חולי שיגרון, מחלות מערכת העצבים ומחלות עור, בשל מעיינות המרפא הייחודיים הנמצאים שם. אך דע עקא, לאנשים דתיים הרוצים להשתמש במרחצאות אלו יש בעיה – האם מותר לרחוץ שם? שכן, למרות שיש מספר שעות המיועדות לרחצה נפרדת לנשים ולגברים, ובשעות אלו יש מצילה לנשים ומציל לגברים, ברוב הזמן הרחצה שם היא מעורבת. בנוסף לכך, מקומות אלו פתוחים בשבתות ובחגים. על כן, ראיתי לנכון לפנות בשאלה אל כבוד הרב הראשי לישראל, ולשאלו – מה דעת כבוד תורתו בנידון?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
באופן עקרוני אני מתנגד לאפשר רחצה בבריכות בהם הרחצה מעורבת וקיימת בעיה של חילול שבת, גם אם בבריכות אלה ישנן שעות מסוימות לגברים ולנשים. בזה שנותנים גושפנקא למקומות שאינם ראויים, יש בזה משום מסייע בידי עוברי עבירה[1].
אך בעניין חמי טבריה וחמת גדר שהם מקומות מרפא, אין זה דומה לנ"ל, היות שיש לאדם אלטרנטיבה של בריכות ומקומות רחצה שאינן מעורבות וקיימת הפרדה מוחלטת, משא"כ במקומות מרפא אלה שאין להם תחליף, ובהיות שיש שם הפרדה של נשים וגברים, וכן יש לנשים מצילה ולגברים מציל – יש מקום להקל.
עם זאת, אין לעשות זאת אלא בהסכמת הרב המקומי, שהוא האחראי, ומכיר את הנפשות הפועלות באיזור, ולו הסמכות לקבוע[2].
מקורות:
[1] כתב הרמב"ם בהלכות תרומות (פרק י"ב הלכה י'), וז"ל: "ישראל שעושה פירותיו בטומאה – אין בוצרין עמו, ואין צריך לומר שאין דורכין עמו מפני התרומה שתעשה בטומאה, אבל מוליכין עמו חביות לגת ומביאין מן הגת". ובבית יוסף (חו"מ סימן שנ"ו), וז"ל: "מה שאמר: והקונה ממנו עון גדול, הוא שמחזיק ידי עוברי עבירה שגורם לו לגנוב פעם אחרת וכו'. בפרק האיש מקדש (קידושין נ"ו ע"ב): 'אמרי: לאו עכברא גנב אלא חורא גנב'". ובשו"ע (חו"מ סי' שנ"ו סעי' א'), וז"ל: "אסור לקנות מהגנב החפץ שגנב, ועון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גנבות אחרות, שאם לא ימצא לוקח – אינו גונב", וה"ה להכא. וע"ע לכה"ח (סי' שי"ח ס"ק י"ב).
וראה בפירוש המשנה לרמב"ם (שביעית פרק ה' משנה ו'), וז"ל: "אמר ה': 'ולפני עור לא תתן מכשול', הכוונה בזה, שמי שעוורה אותו התאוה והדעות הרעות, אל תעזרהו על עורונו ותוסיף להתעותו. ולפיכך אסור לסייע לעבריינים בעשיית העבירות, ולא לגרום למה שיביאם לכך, אלא נעשה בהיפך". שערי תשובה (שער ג' אות נ'), משנ"ב (סי' שמ"ז ס"ק ז') וכה"ח שם (ס"ק ח'-ט'). וראה בשו"ת קול אליהו שבת (פרק ג' שאלה ח', י"ד). וע"ע מאמר מרדכי (שבת ח"ה פרק קכ"ב סעי' ל"ה-ל"ח).
[2] וע"ע לקמן בעז"ה חלק ד'.