שאלה:
יש לי שתי שאלות בעניין מנהגי ליל הסדר, אודה לכבוד הרב אם ישיב לי עליהן:
א. האם לפני טיבולו של הכרפס במי מלח, צריך ליטול ידיים בברכה כדעת הרמב"ם, או ללא ברכה כדעת מרן השולחן ערוך?
ב. כיצד יש לברך על הכוס השנייה של ארבע כוסות?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
א. הספרדים נוהגים כדעת מר"ן בשו"ע (או"ח סי' תע"ג סעי' ו'), שנוטלים ידיים אחרי הקידוש, כנטילת ידיים לפני הסעודה, ולא מברכים[1], כי אנו פוסקים, שכל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילה בלי ברכה. וכן פסק בשו"ע (סי' קנ"ח סעי' ד'), ועיין בכה"ח שם (ס"ק י"ג, כ"ה)[2].
ב. בענין ברכה על כוס שני של ליל הסדר וכן על כוס רביעי, לדעת השו"ע (סי' תע"ד סעי' א'), שתייהם היא בלי הברכה הראשונה, כי הברכה על הכוס הראשונה ועל הכוס השלישית, פוטרתם[3].
אולם, הנוהגים כהרמב"ם מברכים על נטילת ידיים שלפני אכילת הכרפס[4] וכן על ארבע הכוסות[5]. עיין לכה"ח שם (ס"ק א')[6], וכל אחד יעשה כמנהגו.
מקורות:
[1]כתב כה"ח (סי' תע"ג ס"ק ק"ן): "ולא יברך וכו'. בטור הביא פלוגתא בזה אם יברך על נטילה זו, כי לדעת מהר"ם מרוטנבורק והעיטור שהאידנא אין צריך נטילה לדבר שטיבולו במשקה ועל כן אין צריך לברך, ולדעת הגאונים וה"ר שמעיה בשם רש"י צריך לברך. וכתב בית יוסף כיון דפלוגתא היא אם צריך נטילה – טוב שלא לברך, ולכן פסק כאן בשלחן ערוך שלא לברך, וכן פסק לעיל בסימן קנ"ח סעיף ד'. וכן פסק בדרכי משה אות י"ב. וכן פסק הב"ח, ט"ז ס"ק ז', אליה רבה אות כ"ג, פרי חדש, רבינו זלמן אות י"ט, חיי אדם כלל ק"ל בענין הסדר אות ד', קיצור שלחן ערוך סימן קי"ט אות ג', בן איש חי פרשת צו אות ל"א. ומסתמא משמע דצריך ליזהר בדיני נטילת ידים למשקה ככל דיני נטילת ידים לפת, אלא רק שאין לברך על נטילת ידים למשקה משום ספק ברכות להקל. כן כתבנו לעיל סימן קנ"ח אות י"ג, יעו"ש. וכן כתב חיי אדם אות הנז'. והגם דדעת הלבוש והגר"א לברך, כבר כתבנו לעיל סימן ח"י אות ז' דספק ברכות להקל אפילו כנגד הרוב ואפילו כנגד מרן ז"ל, יעו"ש. ואף על פי שכתב הלבוש: וכן נתפשט המנהג, וקיימא לן במקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל, מכל מקום הא כל רבני אשכנז הנזכרים כתבו שלא לברך, משמע דאין זה מנהג פשוט בכל המקומות. ועוד הא יש אומרים דעל פחות מכזית אין צריך נטילה כלל כמו שכתבנו לעיל סימן קנ"ח אות ך', יעו"ש, והכא צריך לאכול פחות מכזית כמ"ש בשלחן ערוך. ועל כן ודאי דאין להכניס עצמו בספק ברכות להקל בנידון זה, ובפרט כי כן הוא דעת השלחן ערוך וכמה האחרונים".
[2]כתב בכה"ח (סי' קנ"ח ס"ק י"ג), ז"ל: "דהכי איתא במסכת פסחים דף קט"ו ע"א: אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: כל שטיבולו במשקה צריך נטילת ידים, ופירש רש"י ז"ל: צריך נטילת ידים משום המשקין, שהידים שניות, וכל הפוסל בתרומה מטמא משקין להיות תחלה. והביאו בית יוסף וט"ז ס"ק ד'. ועיין לקמן אות כ"ד. ועיין בית יוסף שהביא פלוגתא אם יברך על נטילה זו, ועל כן פסק שלא יברך משום ספק ברכות להקל, וכן פסק כאן בשלחן ערוך. וכן כתבו האחרונים. ומסתמא משמע דצריך ליזהר בדיני נטילת ידים למשקה ככל דיני נטילת ידים לפת, אלא רק שאין לברך על נטילת ידים למשקה משום ספק ברכות להקל. ואי שרי לכרוך ידיו במפה ולטבל עיין לקמן סימן קס"ג סעיף א'".
וראה עוד במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק י"א סעי' נ"ה), ז"ל:"יטול ידיו וינגבן לצורך אכילת הכרפס. ויטול בכלי כדרך שהוא נוטל לסעודה שלש פעמים על כל יד (ויש שנוטלים רק שתי פעמים), אך לא יברך על הנטילה )ויכוין שנוטל לשם הכרפס ולא לשם המצה(, וכן נוהגים בכל השנה כשרוצים לאכול אוכל רטוב, או דבר שטיבולו במשקה, נוטלים ידים ולא מברכים. ואף על פי שאינו מברך אין לדבר בין הנטילה לאכילת הכרפס".
[3]כתב שו"ע (סי' תע"ד סעי' א'), ז"ל: "שותה כוס שני ואין מברך עליו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על כוס של קידוש ועל כוס של ברכת המזון, ואין מברכין על הגפן כ"א אחר כוס רביעי,הגה – והמנהג בין אשכנזים לברך ברכה ראשונה על כל כוס וכוס, אבל ברכה אחרונה אין מברכין רק אחר האחרון לבד, וכן דעת רוב הגאונים", וראה עוד במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק י"א סעי' פ"ה) "לפני ששותים כוס שנייה טוב לומר 'לשם יחוד' וכו'. ונוהגים שלא לברך בורא פרי הגפן על כוס שנייה ורביעית, והנוהגים כרמב"ם וכרמ"א מברכים עליהם. ואחרי שתיית כוס שנייה יש אומרים 'אתה גאלת'".
[4] רמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ח ה"א).
[5] רמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ח ה"א, ה"ה, ה"י).
[6]כתב כה"ח (סי' תע"ד ס"ק א'), ז"ל: "בטור הביא פלוגתא בזה, דלדעת הרי"ף צריך לברך בורא פרי הגפן, וטעמו משום דארבע כוסות, הואיל וכל חד וחד מצוה באנפי נפשיה הוא, צריך לברך בורא פרי הגפן אכל כסא וכסא. וכן הוא דעת רב נטרונאי ורב עמרם והרמב"ם וראבי"ה שצריך לברך אכל כסא וכסא. אבל הרא"ש כתב על דברי הרי"ף הנז' דלא נהירא, דאף על גב דכל חד וחד מצוה באנפי נפשיה הוא, כיון דליכא היסח דעת – אין צריך לברך בורא פרי הגפן אלא על כוס ראשון שהוא של קידוש ועל השלישי שהוא של ברכת המזון, אבל על השני ועל הרביעי – אין צריך לברך. וכן כתב רב כהן צדק. וכתב בית יוסף: וכן נהגו שלא לברך בורא פרי הגפן אלא על כוס של קידוש וכוס של ברכת המזון, עכ"ל. וכך הם דבריו כאן בשלחן ערוך. וכן הוא מנהג הספרדים".