שאלה
תפילין שקיבלו מכה באזור התיתורא (מרפסת התפילין), וכתוצאה מכך נפגם קצת הבית, האם הם כשרות?
תשובה
לכתחילה טוב לדאוג שלא יהיה פגמים אך אין זה פוסל, ולא פוגם.
מקורות
כתב השו"ע סי' ל"ב סעי' ל"ט "תפילין בין של ראש בין של יד, הלכה למשה מסיני שיהיו מרובעות בתפרן, ובאלכסונן, דהיינו שיהיו ריבוען מכוון ארכו כרחבו, כדי שיהיה להם אותו אלכסון שאחז"ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא, וצריך לרבע מקום מושבן וגם הבתים. [הגה: אבל גובה הבתים אין להקפיד אם הוא יותר מרחבן וארכן (ב"י בשם אשרי וסמ"ק ומרדכי ורמב"ם פ"ג)]. עשאם מרובעות ואחר זמן נתקלקל רבוען, יש מי שאומר שצריך לרבען. הגה: ויעשה כל הד' בתים בשוה שלא יהא אחד גדול מחבירו (ב"ש)".
ע' קסת הסופר סי' כ"א סעי' ו' שיש להקפיד לעשותן מרובע, והוסיף בלשכ"ה שם, ס"ק ו' כתב ולכן צריך למדוד את הצדדים אם הן שוות ועוד לאדי בזה כי לפעמים אף כי הד' צלעות שוות ממש מכל מקום איננו ריבוע אמיתי (כאשר הזוויות אינן זוויות ניצבות ממש), ולכן צריך למדוד גם את שני האלכסונים שאם הם גם שווים ממש אז הוא ריבוע אמיתי".
וכתב המשנ"ב (סימן ל"ב ס"ק קע"ח): "וריבוע הבתים צ"ל בכל משך גובהן וגם הריבוע יהיה ע"י הבתים עצמן ולא ע"י ד"א שמטיח עליהם ועיין לקמן ס"ק קפ"ה".
כתב בשו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קכ"א וז"ל: " מ"ש לענין ריבוע דתפילין הנה זה כמה שנים הערתי מתוס' סוכה מ"ט שהביא רו"מ אבל מ"ש דשיעור כזית וטפח לא תליא בגודל וקוטן היא תמוה דאטו נימ' דבבתי תפילין אם יחסר באמצע כשיעור זה לא יתבטל הריבוע ואני כתבתי מאז דלפמ"ש תוס' הנ"ל יש לשער כפי ערך זה ממזבח של ה' אמות לפחות דלא יתבטל הריבוע בכזית וטפח א"כ לפי ערך זה יש לשער להקל בבתים של תפלין לפי גדלן אבל מ"מ מסתפינא להקל שהא"ר ופמ"ג לא הקילו רק במה שאין ביכולת האדם לעשות כמ"ש הר"מ בפיה"מ לעירובין וגם בחידושי רע"א הביא ד"ז אלא דבשעה"ד נודע דעת הע"ת וא"ר להקל אם עכ"פ התפירות מרובעות".
אמנם הביאור הלכה (שם ד"ה "נתקלקל ריבוען") חולק וס"ל שאותו שיעור של פגימת מזבח היינו הך לפגימה בתפילין, וז"ל: "נתקלקל ריבוען – עיין במ"ב. דע דגדר קלקול ריבוע הבתים פשיטא לי דלא בעינן שיתקלקלו ברוב משך גובהן ואפילו במיעוטן… ואמינא לה מהא דקי"ל בזבחים ס"ב ע"א דריבוע המזבח מעכב וקיי"ל ג"כ דאפילו פגימת המזבח פוסל והוא מטעם ריבוע כדאיתא בתוספת סוכה מ"ט ע"א ד"ה שכל ולא בעינן דוקא שיפגם רוב המזבח אלא אפילו בכזית או בכטפח לכל מר כדאית ליה בחולין י"ח ע"א עי"ש בגמרא… גם פשיטא לי דע"י פגימה קטנה שנתהוה בהבתים כשיעור חגירת ציפורן ואפשר אפילו מעט יותר מזה לא אזל מניה עי"ז שם ריבוע ואפילו אם נאמר דבעת עשייה יש להסופר ליזהר אפילו בחסרון משהו באיזה מקום דעכ"פ אינו מרובע בשלימות מ"מ בדיעבד שנתקלקל לא אזל שם ריבוע ע"י חסרון משהו וראיה מהא דמשני בחולין י"ח הא באבנא הא בסידא פי' באבנא דכתיב אבנים שלמות פוסל אפילו בחגירת ציפורן אבל בסיד דלא כתיב בו שלמות לכך בעינן שיחסר שיעור חשוב כטפח או כזית עי"ש הרי דאף דלגבי מזבח דקי"ל דריבוע מעכב וגם שם צריך ריבוע גמור שיהא שוה אף באלכסונו וכדמוכח שם בזבחים ס"ב ע"ב מהא דכתיב סביב שיהא כל סביביו שוין וכדפירש"י שם ואפ"ה כשר בסיד אלא ע"כ דע"י פגימה כחגירת ציפורן לא אבד עי"ז שם ריבוע. ואפילו אם הפגימה קטנה שנתהוה בהתפילין היה במקום חודו של הזוית למעלה דאלת"ה לישני הא והא בסידא וכאן מיירי במקום חודו ואף דיש לבע"ד לחלוק דלגבי מזבח דגדול בשיעורו לא נחשב בו פגימה מועטת דליזיל מיניה עי"ז שם ריבוע משא"כ בענינינו מ"מ נלע"ד דהדין עמי דאלת"ה יחשוב ר"ח שם עוד פגימה שפוסלת בחגירת ציפורן כגון בריבוע התפילין ודומיא שכתב הט"ז בסימן תרמ"ה ס"ד ע"ש. כי מיבעיא לי עצם שיעור קלקול הריבוע עד כמה נקרא בענינינו דזה ברור דלא נוכל לומר לענין תפילין דוקא אם חסרון הריבוע היה בטפח כמו שפסק הרמב"ם שם לענין מזבח דכל התפילין אינם מחזיקין כך ואולי אם נתמעך הריבוע של התפילין מעט יותר מחגירת ציפורן נקרא בענינינו ג"כ קלקול הריבוע וצ"ע". ושיעור חדירת ציפורן הוא כמלימטר.
וכתב בשו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן א לעניין פגימות בבית להוכיח שאין זה מעכב וז"ל "יש להוכיח כן ממה שכתבו התוס' שם (מנחות ל"ה ע"א ד"ה דשי"ן) וז"ל והנותנה אם אין דינו להיות פוסלת דנמצא דאין בית רואה את האויר וכו' עכ"ל, ופי' המרש"א שם דר"ל דהנותן השי"ן הש' שם אם אין דינו להיות כלומר אי לאו דהשי"ן של ראש הלמ"מ פסול משום דאין בית רואה כו' שהשי"ן הוה מפסיק בין בית לאויר עכ"ל, ולמה לא כתבו דפסול גם משום הקלקול הריבוע, על ידי הקמטים באמצע התפילין, דבשלמא אם הלמ"מ לעשות כן, המצוה כן, אבל אם אין מצוה שוב יש קלקול בריבוע, וכו'.
וכן יש להוכיח מדברי הפמ"ג (מ"ז סי' ל"ב ס"ק מ"ז), דכתב דמסתברא דטולה עור על הארבעה בתים (של ראש) שיהי' נראים כבית אחד (של יד), שלא יראה השי"ן דבשל יד אין שי"ן ומילתא יתירא הוה בל תוסיף עיין שם, הרי כתב רק משום בל תוסיף, ורק בלשון ומסתברא, ואמאי לא אמר ג"כ משום קלקול הריבוע, כיון דבשל יד א"צ שי"ן, אלא עכ"ח דאין בזה קלקול, כיון שהוי באמצע, ולא עוד אלא גם המ"ב בעצמו בביאור הלכה שם (סעי' מ"ז ד"ה והוא) הביאו, והעתיק בלשון יש בו חשש בל תוסיף, ולפי שיטתו הי' צ"ל דיש בזה גם משום קלקול הריבוע, ובלשון ודאית, דבודאי יש בזה יותר מכדי חגירת הציפורן, ובישועות יעקב (שם אות כ"ח) נסתפק אם יש בזה משום בל תוסיף, ובס' תורת חיים (פעסט) שם (אות צ"ט), כתב דאף בלתי בל תוסיף יש איסור, כמו שאמרו חכז"ל גבי ברכות שצריך לשחות תחילה וסוף, ואין רשאי לשחות בכל ברכה וברכה, ומכ"ש כאן שהוא הל"מ =הלכה למשה מסיני= על הראש אסור לעשות כן על היד, וכולם לא העירו מטעם קלקול הריבוע, ש"מ דליכא משום קלקול הריבוע בזה כנ"ל. ועוד ראי' משי"ן של ראש גופי' דכתב רש"י שם (במנחות) דעושין השי"ן כמין קמטים דקים עיין שם, והסופרים עושין השי"ן בכל ההידור והיופי של שי"ן, ולא חוששין משום דהוי חומרא דאתי לידי קולא בקלקול הריבוע, וכו'.
אמנם שוב ראיתי בתשו' חסד לאברהם (מהד"ת או"ח סי' ח'), שהביא קושי' מהא דמקשה (בסנהדרין פ"ט ע"א) תפילין נמי אי עביד ארבעה בתי ואייתי אחרינא ואנח גבי' האי לחודא קאי כו', ואי עביד חמשה בתי גרוע ועומד הוא, ושני האמר ר"ז בית החיצון אינו רואה את האויר, והקשו למה לי' לומר משום בית החיצון א"ר =אינו רואה= את האויר, תיפוק לי' דע"י בית החמישי מתקלקל ריבוען, וכתב החסל"א דאין בזה קושיא כלל, דלענין בית החיצון רואה את האויר, כל שמכוסה בשום דבר שאינו מהתפילין הוי אינו רואה את האויר, משא"כ לענין ריבוע אין לנו להשגיח רק על דבר השייך להכשירן של תפילין שיהי' מרובע, וכיון שעיקר וכל הצורך ושייך להכשירן הוא מרובע ושוה ארכו לרחבו מה לנו בזה שהוא מדבק איזה דבר או בית חמישי שאין בא להכשר התפילין, זה היתר כנטול דמי וכאלו אינו, והריבוע דתפילין במקומו עומד עכ"ד, וא"כ לכאורה אפשר לומר גם בנדון השי"ן של יד דכל היתר כנטול דמי ואין כאן משום קלקול ריבוע, וכו'.
אמנם הדבר נוגע הרבה פעמים לפגמים שבקצוות הדפנות של הסובב למעלה, והנה כפי מה שהובא לעיל מדברי הש"ע הרב שיהי' הבית מרובע ארכו כרחבו בכל משך גבהו, א"כ אם נפגם הקצוות אף שלא בהזויות למעלה, הרי באותו מקום ל"ה ארכו כרחבו, וכמו כן בהתיתורא לכאורה, אולם התיבות בכל משך גבהו בש"ע הרב שם נכתבו בין שני חצאי לבנה, ולא ידעתי הפירוש אם היא הגה להוסיף, או הוסגר לגרוע, ובתשו' חסד לאברהם (מהד"ת או"ח סי' ת') כתב ועוד י"ל דהא דבעינן מרובעת שיהי' אורכן כרחבן ל"ב שיהי' כן בכל שטח גובהן, אלא כל שנמצא בשטח גובהן מקום שאורכן כרוחבן וביותר כאשר רוב גובהן הוא מרובע אורכו כרוחבו ממש אף שבמקום מועט נתקלקל ריבוען אמרינן רובו שהוא מרובע הוא ככולו עיין שם, וכיון שהוכחנו דלא בכל מקום פוסל פגם בתפילין ואינו דומה למזבח, שוב י"ל כהחסד לאברהם גם בזה, וכמ"ש בתשו' ארץ צבי שם.
והנה כמו כן נתראיתי בס' יד אליהו (מהג"מ אלי' רגולר ז"ל ח"א פסקים סי' ה'), שכתב לפרש מה דאמר ר"פ באלכסונן, בא לומר דא"צ בתפילין ריבוע שיהי' בכגוונא דמזבח, דעיקר הריבוע שידקדק שיהי' חוט האלכסון כראוי, ואף אם בסביבות התפילין באמצע בין קרן לקרן יהיו פגימות או עקמימות לא איכפת לן, רק שהקרנות יהיו שוין ומרובעין עיין שם, והנה אף דלא משמע כן מדברי רש"י בפירוש אלכסונן, וכמו שכתב בספר הנ"ל שם בעצמו, וכן כתבו כמה פוסקים כפי' רש"י, אבל מכל מה שכתבתי להוכיח דלא בכ"מ פוסל פגם בתפילין ואינו דומה למזבח, י"ל דגם זה נכלל בכלל דאלכסונן דהעיקר דרק שהקרנות יהיו שוות ומרובעות, ולכן כפי מה שהוכחתי מהא דמעברתא כנ"ל, ש"מ ג"כ דאף בהקצוות שבין הקרנות אין חשש, שהרי המעברתא יוצאת מהקצה של התיתורא בין הקרנות למעלה ולמטה.
והנה מדברי החת"ס שהובא בקה"ס (סי' כ"א בלשכה אות ג') שכתב דעל כן נהגו הסופרים לדבק ד' הבתים של ראש זה לזה, כי א"א להם לאמן ידיהם לעשות מרובע באלכסונו כדינו אם לא ידבקו הבתים אפילו כמלא מחט סידקית אינו מרובע עכ"ד, יש להוכיח ג"כ דדוקא משום שיהי' הקלקול במרובע באלכסונו, ר"ל דס"ל דאין האויר שבין בית לבית מצטרף לריבוע, וצריכין לחשוב הריבוע באלכסון של הבתים בעצמן, ואם יש אויר המפריד ביניהם ונתרחקו זה נתקלקל הריבוע באלכסונו, ועי' ג"כ בתשו' חת"ס (או"ח סי' ה' ד"ה והנה), משא"כ היכא שיש פגם אף אם מגיע לבין הקרנות אין פסול משום קלקול בריבוע, וע"ע בת' חת"ס (ח"ו סי' ס"ח) מזה.
וביותר יש להוכיח כן מדברי החיי"א שהביא כן בשם הגר"א ז"ל ומובא שם (בלשכה אות ד') דס"ל דצריכים להיות הד' בתים פרודים זה מזה עיין שם, ועכ"ח צ"ל דהמה סוברים דחושבין הריבוע בצירוף האויר, אבל לפי"ז ניתן הדבר לשיעורין כמה יהי' מקום האויר, דבהתוסף על השיעור הוי קלקול בריבוע, אף דלא יהי' קלקול באלכסונו, כיום דיש פגם בין הקרנות יותר מהצורך, ואף החולקים חששו רק שבהמשך הזמן יתרחקו יותר ויתקלקל האלכסון, עי' ביאור הלכה שם (סעי' מ') ובשע"ת שם (ס"ק נ"ה) בשם הברכ"י ובדע"ק שם ובס' אות חיים שם (אות ט"ו), אבל לא כתבו לחשוש שמא יניחו יותר אויר לכתחילה יותר מהצורך, וש"מ דאין חסרון בריבוע מזה, (ובס' אות חיים שם חולק ג"כ על מש"כ בחיי"א כן בשם הגר"א עיין שם)", ועי"ש היכא שהפגימה הייתה כבר בהתחלה.
כתב בשו"ת שבט הלוי חלק ג סימן ב "ובענין אם יש נפ"מ בין נחסר בקרן או באמצע דופן כתב כב' במ"ב פסק דאין חילוק ובמהרש"ם שם משמע להקל ובשו"ת ארץ צבי נסתפק בזה בסי' י"ב אתו"ד. הנה אין מחלוקת בזה כי ענין רבוע נוגע לכל הצלעות של התפילין לא רק למקום חודו וקרן כאשר הביאו מענין רבוע דמזבח שכ' תוס' סוכה מ"ט ע"א דדין פגימת מזבח בכ"מ שהוא הוא מדין רבוע וכן מוכח בחולין פ"ג ע"ב לפי' ר"ת בתוס' שם ד"ה קא מוסיף דגם באמצע דופן שייך בטול רבוע והוא פשוט מסברא, אלא דמסברא עלינו לומר דבקרן וחוד ניכר ביטול הריבוע בשעור קטן יותר מבשטח הדופן, ואין סברא לומר דפגימה כ"ש באמצע דופן תבטל צורת הרבוע, ובזה גם המ"ב מודה שם ולאידך גיסא גם מהרש"ם לא הקיל רק אם בולע מעט וכמה הוא שעור מעט אין לנו דבר מקובל בזה וכל מה שנאמר באחרונים בזה הוא רק בהשערה לבד והכל לפי ראות העין אם יש בזה חשש ביטול רבוע.
ד. ואם נחסר קצת במקום שפוסל, המובחר שבדרכים שישים שם מעט עור כשר מעובד לשמה כמו תפילין ולדבקו היטב עד שיתבטל לגמרי לעור הת' ואין בזה חשש ב' עורות וכמש"כ במ"ב סימן ל"ג סק"ו בשם הפ"ת דסתימת נקב לא נקרא ב' עורות וכה"ג מוכח באו"ח בסי' תקפ"ט לענין שופר דפסול דיבק שברי שופרות משום ב' שופרות ואעפ"כ ניקב וסתמו במינו כשר, והיינו משום שהסתימה בטלה לעיקר השופר וכיו"ב כ' בתשובות מהר"ם שי"ק או"ח סו"ס י"ט ועוד כמה פוסקים, וקשה להאריך עוד, ועיי"ש מה שכתב היכא שמילאו זה בטיח.
העולה
לכתחילה טוב לדאוג שלא יהיה פגמים אך אין זה פוסל, ולא פוגם.