שאלה:
אנו צריכים להכשיר כפרי נוער לפסח, יום או יומיים לפני כניסת החג. שאלתי – האם אפשר להתיר לתלמידים ולמורים הנמצאים בכפרי הנוער לאכול מצה בערב פסח (כפי שנהוג בצבא), כדי שלא יכשלו באכילת חמץ בפסח?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אפשר להכשיר ואפשר להתיר לאכול מצה לא שמורה בערב הפסח, וזה כהוראת שעה, שלא יכשלו בביעור חמץ ח"ו[1].
מקורות:
[1] כתב הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ו הי"ב): "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח, כדי שיהיה הכר לאכילתה בערב, ומי שאכל מצה בערב הפסח, מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו",(יש שאינם גורסים "עד שתצא נפשו"), וכך פוסק בשו"ע (סי' תע"א סעי' א'), וע"ע במאמר מרדכי (למועדים ולימים פרק ח' סעי' ב'), ז"ל: "מכיון שלדעת הרמב"ם הלכה זו חמורה ביותר, צריך להתרחק מכל האופנים של אכילת מצה בערב פסח. ולכן אין לאכול מצה מבושלת בערב פסח, אם ניכרת צורת המצה", וע"ע במשנה למלך (שם), וע"ע במאמר מרדכי (למועדים ולימים פרק ח' סעי' ה'), ז"ל: "יש נוהגים לא לאכול מצה ל' יום קודם הפסח (מנהגים(, ויש הנוהגים מר"ח ניסן (ראה כה"ח סי' תע"א ס"ק כ"ב, משנ"ב שם ס"ק י"ב), אך מהדין האיסור לאכול מצה הוא רק בערב פסח ביום, ונוהגים לאסור אכילת מצה מהלילה, מזמן בדיקת חמץ (ראה כה"ח שם ס"ק כ"ב, משנ"ב שם ס"ק י"ב, שו"ת רב פעלים ח"ג או"ח סי' כ"ז)".
ועיין בשו"ע ורמ"א (או"ח סי' תע"א סעי' ב'), ז"ל: "וקודם שעה עשירית – מותר לאכול מצה עשירה: הגה – אבל מצה שיוצאין בה בלילה – אסורים לאכול כל יום ארבעה עשר (ר"ן פרק אלו עוברין בשם הרמב"ם והמגיד פ"ו). וקטן שאינו יודע מה שמספרין בלילה מיציאת מצרים – מותר להאכילו (ת"ה סימן ז')… ויש מחמירין שלא לפרר או לשבור המצות בערב פסח, שלא לבא לאכול מהם (מהרי"ל), ואין לחוש גם לזה. מצה שנאפה כתקנה ואח"כ נתפררה ונילושה ביין ושמן, אינה נקראת מצה עשירה ואסורה לאכלה בערב פסח (מהרי"ו)".
ולכן רצוי ללמדם ולחנכם שלא יאכלו מצה בערב פסח, והדרך הטובה ביותר היא, לקחת קמח מצה ולבשלו או לטגנו עם ביצים מערב דערב פסח, וראה עוד בזה מש"כ בדרכי הלכה (על קיצור שו"ע סי' קי"ג הערה ז'), ז"ל: "דווקא אם הם מקמח שנטחן לפני ליל ערב פסח, שלא היה עליהם שם 'מצה' בערב פסח, וטוב לבשלם לפני ערב פסח", וזה נלמד ע"פ מה שכתב בשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' כ"ז), ז"ל: "הרב חק יעקב התיר לאכול מצה מבושלת בערב פסח, וכתב דכן הוא הסכמת האחרונים אך הרב בית דוד בסי' רמ"ז אסר והביא ראיות לזה והשו"ג הביא דברי הרב ב"ד, וכתב דבטלה דעתו מפני דעת האחרונים, ע"ש. והרב לב מבין בה' חמץ ומצה פ"י ה"ו דף מ"ו ע"ד הביא דברי הרב ב"ד ודחה כל ראיות שלו, וסו"ד העלה דשרי לאכול בערב פסח מצה מבושלת וליכא למיחש למידי וברור, ע"ש. וגם רבינו חיד"א ז"ל דחה ראיות ב"ד בשיורי ברכה, ע"ש. מיהו גם הרב ב"ד לא אסר אלא דוקא אם בשלה אחר שנכנס יום י"ד, אבל אם נתבשלה קודם יום י"ד – מותרת, כיון דלא חל עליה עדיין האיסור, וא"כ נידון השאלה שהוא רוצה להטמין חמין דבשלה בע"ש קודם י"ד לכ"ע מותר ואין צורך להאריך בזה.
אמנם בשעת הדחק כזה שיש חשש שיאכלו חמץ בפסח ניתן כהוראת שעה להקל להם לאכול מצות שאינן שמורות – והטעם עיין במאירי בית הבחירה (פסחים צ"ט ע"ב) שכתב: "ותירצו שלא אמרו כבא על ארוסתו אלא במצה הראויה לצאת בה ידי חובתו, הא מצה עשירה או בצקות של עכו"ם או של אורז ודוחן – לא, ובא לאסרם משום מצה לתיאבון, והוא הדין אף במיני תרגימא ושלא לאכול מהם אכילה מרובה. ושמא תאמר והלא אמרו: הקמחים ובצקות של עכו"ם אדם ממלא כרסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה, והרי מצה באחרונה על השובע היא ואלמא אתיאבון לא קפדינן. זו שנויה במי שאין לו אלא כזית מצה משומרת וודאי צריך לאכלה לבסוף, אבל כל שיש לו צריך גם כן שיאכלנה בתחלת סעודה לתיאבון", ועיין שולחן ערוך (סי' תפ"ב סעי' א'): " מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית – מברך על אכילת מרור ואוכל, וכשגומר סעודתו ממצה שאינה משומרת – מברך על אכילת מצה ואוכל אותו כזית, ואינו טועם אחריו כלום".
כך שיהא היכר בין אכילת המצות בערב פסח לאכילת המצות בליל הסדר.