שאלה:
בלוח-קיר לבתי הכנסת בהוצאת הרב טקוצ'ינסקי כתוב, שב"שבת מברכים" יש לומר בברכת החודש: "שתחדש עלינו את החודש הבא", ואילו בסידורים כתוב: "החודש הזה". בכל "שבת מברכים", מתנהל אצלנו בבית הכנסת מחדש וויכוח – האם יש לומר כפי שכתוב בלוח או כפי שכתוב בסידור?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מקור המנהג שמכריזים ביום שבת על ר"ח הוא מ"אבודרהם"[1], ושם כתוב בנוסח תפילת ראש חודש: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה", וכך צריך לומר, והכוונה היא לאותו חודש שעתה הכרזנו עליו.
מקורות:
[1] כתב האבודרהם (סדר ר"ח עמ' רי"ב, רט"ז), וז"ל: "שבת קודם ראש חודש אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש, או אם יהיה יום אחד או שני ימים, וכו' אלהינו ואלהי אבותינו חדש עלינו את החודש הזה החוזר חלילה ואמר חדש ע"ש, (איכה ה', כ"א) חדש ימינו כקדם. לטובה, על שם (קהלת ז', י"ד): ביום טובה היה בטוב. ולברכה, על שם (דברים י"ד, כ"ט): למען יברכך. לששון, על שם (ישעיה ס"א) שוש אשיש. ולשמחה, על שם (דברים ט"ז): ושמחת בחגיך. ולישועה, על שם (תהילים ל"ה, ג') אמור לנפשי ישועתך אני. ולנחמה, על שם (ישעיה נ"א, ג'): כי נחם ה' ציון. וכתיב (שם מ"ט, י"ג) כי נחם ה' את עמו. לפרנסה, לשון חכמים הוא. ולכלכלה, על שם (נחמיה ט', כ"א): וארבעים שנה כלכלתם במדבר. למחילת חטא, לשון חכמים הוא, ולסליחת עון, על שם (תה' ק"ג, ג')" הסולח לכל עוניכי, לפי ששעיר ראש חודש מכפר כמו שאמרנו. ויהי ראש החודש הזה סוף, על שם (סוף קהלת): סוף דבר. וקץ, על שם (בראשית ד', ג'): ויהי מקץ. לכל צרותינו, על שם (תהילים ד', ב'): בצר הרחבת לי. ועם שאמר סוף וקץ אמר תחלה, ע"ש (בראשית מ"א, כ"א): כאשר בתחלה. וראש על שם (תהילים קי"ט, ק"ס): ראש דבריך אמת. לפדיון נפשנו, על שם (שם מ"ט, ט"ז): יפדה נפשי מיד שאול וע"ש (שם נ"ה, י"ט): פדה בשלום נפשי ואמר צרותינו ופדיון נפשנו זה אצל זה על שם (תה' כה, כב) פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו. כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת, על שם (דברים ז', ז') ויבחר בכם, ועוד שקבע דמות יעקב הנקרא ישראל בלבנה. וחוקי ראשי חדשים, על שם (תהילים קמ"ח, ז') חק נתן ולא יעבור שאינה עוברין את גבולם למלא ולחסר. להם קבעת שישראל מונין ללבנה, והוא לשון חכמים לקבוע שנים ולעבר חדשים", וראה עוד בסידור קול אליהו (עמ' תקמ"ה-תקמ"ו) ובמאמר מרדכי שבת (ח"ב פרק ל"ז סעי' ו'-י"ג).
