שאלה
האם אבל יכול לצאת מבית שבו יושב שבעה כדי לישון בביתו, וכן אם מותר לו להתחיל את השבעה במקום אחד ולהמשיכו במקום אחר?
תשובה
האבל לא יוצא מביתו כל שבעה, אמנם לצורך מותר כגון שלא נוח לו לישון שם מחמת רעש או צפיפות וכדו' בבית שבו יושבים שבעה. או שהוא יושב בעוד מקום כגון בביתו, כדי להקל על המנחמים מלבוא.
מקורות
כתב בתרומת הדשן סימן רצ "שאלה: אבל שרי לצאת מפתח ביתו בלילה לאחר שכלתה הרגל מן השוק או לאו? תשובה: יראה דהמיקל בכה"ג מפני הצורך לא הפסיד כולי האי, דמוכח מהא דאמרינן לאחר ג' ימים הולך לבית האבל, דהטעם הוא דאינו יוצא מפתח ביתו כדי שלא ישכח אבילתו כשילך אצל בני אדם, וכשהוא מתבודד בביתו ואין עמו רק בני ביתו ניכר ונראה כמתאבל. וא"כ כשיצא בלילה ואינו מתערב עם חבורות בני אדם אלא שהולך לישן בבית אחר, והולך יחידי או אחד או שנים הולכים עמו אין כאן קפידא".
כתב השו"ע ביו"ד סי' שצ"ג סעי' א' "אבל, ג' ימים הראשונים אינו יוצא לבית האבל ולא לבית הקברות; מכאן ואילך, אם מת לאחרים מת בשכונתו, יוצא אחר המטה לבית הקברות" ובסעי' ב' "אבל, שבוע הראשון אינו יוצא מפתח ביתו, ואפילו לשמוע ברכות חופה או ברכות המילה. הגה: מיהו המיקל לצאת בלילה, מפני הצורך, לא הפסיד (ת"ה סימן ר"צ). והא דאסור לצאת חוץ לביתו, היינו דוקא לטייל, או למשא ומתן וכדומה, אבל אם שלח מושל אחריו (מרדכי ה"א) או שצריך לילך בדרך או לשאר דברים הצריכים לו הרבה, כגון דבר האבד, מותר לו לצאת (תוספות סוף מ"ק), וכן נוהגין".
וכתב מרן הרב בצרור החיים פרק ח' "אם יש הפרעות רעש וצפיפות כשכל האבלים יושבים יחד בבית הנפטר מותר לאבל לחזור לביתו בתום ביקור המנחמים כדי לישון ויחזור למחרת בבוקר אם אפשר יחזור בצנעה".
העולה
האבל לא יוצא מביתו כל שבעה, אמנם לצורך מותר כגון שלא נוח לו לישון שם מחמת רעש או צפיפות וכדו' בבית שבו יושבים שבעה. או שהוא יושב בעוד מקום כגון בביתו, כדי להקל על המנחמים מלבוא.