שאלה
מתי טעות הגוי מותרת?
תשובה
אסור להטעות את הגוי, אך אם הגוי טעה בחשבון, יאמר לו על חשבונך אני סומך, ולא צריך להחזיר לו.
מקורות
כתב הרמ"א בסי' שמ"ח סעי' ב' "טעות עובד כוכבים, כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו, דליכא חילול השם (טור ס"ג). ויש אומרים דאסור להטעותו, אלא אם טעה מעצמו, שרי". וכתב הסמ"ע ס"ק ו "ולמדו זה (שאסור להטעותו) מדאסרו אפילו גניבת דעת גוי".
וכתב בש"ך ס"ק ג "ע' ביש"ש פ"י דב"ק סי' ך' (הג"ה שפסק שם סי"א /כי"א/ וכ' שם דמ"מ יאמר לו ישראל ראה שעל חשבונך אני סומך וגם הפקע' הלוא' אינו מותר אלא כשחייב לשלם לו דרך מכס או דרך חוב אבל מה שהוא דרך מקח אסור עכ"ל וע"ש)". וכן כתב בביאור הגר"א בס"ק י"ג.
שולחן ערוך הרב הלכות אונאה סעי' י"א "וכל דין אונאה אינו אלא בישראל אבל נכרי הטועה בשיווי המקח או בשיווי המטבע אין צריך להודיעו טעותו שנאמר אל תונו איש את אחיו אחיו ולא נכרי.
אבל אסור להטעותו בין בשיווי מקח בין בחשבון כמו שיתבאר בהלכות גזלה. וכן כל מרמה שבעולם אסורה במקח וממכר אפילו לנכרי כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח אף על פי שהוא נכרי שהרי זה מטעהו וגונב דעתו אם אינו מודיעו והרי זה כגונב ממנו ממון ואסור מן התורה כמו שיתבאר בהלכות גזלה".
וכתב בערוך השולחן סעי' ב' "טעות גוי כמו להטעותו בחשבון ולהפקיע הלואתו אין איסור בדבר ובלבד שלא יוודע לו שלא יהא חילול ה' וי"א דאסור להטעותו ורק אם מעצמו טעה שרי כגון שעשה חשבון וטעה יאמר לו הישראל ראה שעל חשבונך אני סומך ובמקום חילול השם אסור מן התורה וכתבו הגדולים שראו בעיניהם שאותם האנשים שהרויחו מטעותים לא הצליחו ונכסיהם ירדו לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה ורבים אשר קדשו שם שמים והחזירו טעותים בדבר חשוב וגדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם [ספר חסידים ובאה"ג] והרי אפילו גניבת דעת אסרו חז"ל כמ"ש בסי' רכ"ח ובזמן הזה בכל מדינות אלו אסור מן התורה שום הטעאה והערמה ואין שום חילוק בין ישראל לאינו ישראל ויש מי שרוצה לומר (שער המשפט ס"ק ב) דהשבה ליכא בעכו"ם ולא משמע כן מהפוסקים".
העולה
אסור להטעות את הגוי, אך אם הגוי טעה בחשבון, יאמר לו על חשבונך אני סומך, ולא צריך להחזיר לו.