שאלה
שכח השליח ציבור לומר קדיש תתקבל.. איך יעשו? והאם היתום יוכל לומר הקדיש תתקבל במקום קדיש רגיל?
תשובה
בכף החיים (סימן נ"ה, ס"ק א'-ב') הביא בשם רבינו האר"י ז"ל דבתפילת שחרית צריך להיות סך ששה קדישים, ולכל קדיש, יש את מקומו המיוחד לו בסדר התפילה, שלשם הוא שייך, ופועל את פעולתו, בתיקון העולמות העליונים.
סדר הקדישים כדלהלן:
• קדיש ראשון לפני "הודו" (בין עולם העשיה לעולם היצירה).
• קדיש שני לפני "יוצר" (בין עולם היצירה לעולם הבריאה).
• לפני תפילת העמידה, (בין עולם הבריאה לעולם האצילות) לא תיקנו קדיש כדי לסמוך גאולה לתפילה.
ולאחר תפילת העמידה השפע יורד מלמעלה למטה ע"י הקדיש כך:
• בין סיום חזרת הש"ץ ולפני "אשרי", אומרים קדיש (מעולם האצילות לעולם הבריאה).
• בין "ברוך אלוקינו שבראנו" ל"שיר של יום" (מעולם הבריאה לעולם היצירה) והוא קדיש "תתקבל".
• אחרי "שיר של יום" ולפני הקטורת (מעולם היצירה לעולם העשיה) והוא קדיש "יהא שלמא".
• לאחר הקטורת ו"תנא דבי אליהו" אומרים קדיש שנקרא "קדיש יתום".
מעיקרא דדינא, כל הקדישים הנ"ל (למעט קדיש יתום), שייכים לחזן המתפלל את סדר התפילה, והוא אומרם לבדו, אך נהגו שגם את הקדיש שקודם "הודו", והקדיש שקודם "קווה", אומרים היתומים ועיין בכף החיים (שם, ס"ק כ') הטעם לזה. ועי"ע בכ"ז במאמר מרדכי (הלכות לימות החול) פרק י"ב.
על כן, ש"צ ששכח לומר את הקדיש תתקבל, צריך לאומרו במקום שנזכר, דהוא חלק מסך הקדישים שצריכים להאמר בתפילה, ודוקא החזן יאמרו ולא אחר, כיון שהקדיש הזה בא על חזרת התפילה שהוא אמר, שע"ז הוא מבקש, "תתקבל צלותנא ובעותנא", ואין היתום שייך לזה אלא לקדיש האחרון שבתפילה שניתקן במיוחד לצורך נשמות הנפטרים כמבואר באריכות בכף החיים (שם, ס"ק כ'-כח') עיי"ש.