שאלה
האם מי שמתפלל מנחה בצום בפלג המנחה האם יוכל לישא כפיים (לדוגמא השנה שעשרה בטבת חל להיות בערב שבת)?
תשובה
לכתחילה יש להתפלל מנחה כך שנשיאת כפים תתחיל ארבעים דקות לפני שקיעה.
אמנם אין למחות ביד המקלים לשאת כפים משעת פלג המנחה והלאה.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקס"ח סעי' ח' "כל ת"צ יש בו נשיאות כפים במנחה, חוץ מביום הכפורים. הגה: ובגלילות האלו אין נוהגין בנשיאות כפים רק במוסף של יום טוב, וכבר נתבאר בהלכות נשיאות כפים (מרדכי דתענית והגהות מיימוני פ"א)".
וכתב המג"א בס"ק י"א "חוץ מביה"כ. וה"ה בכל תענית שיש בו נעילה דמקדמי' ומצלי' מנחה דלמא אתי לאחלופי במנחה של כל ימות השנה שהיו ג"כ מקדימי' להתפלל מנחה משא"כ במנחה דשאר תענית שהיו מאחרין אותה סמוך לשקיעת החמה".
כתב השו"ע סי' קכ"ט סעי' א' "אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה, ביום שיש בו נעילה כמו בי"ה, אבל לא במנחה, משום דשכיחא שכרות באותה שעה, שמא יהא הכהן שכור; וגזרו במנחה של תענית, אטו מנחת שאר ימים; אבל בתענית שאין בו נעילה, הואיל ותפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה, היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים, הלכך יש בה נשיאת כפים. ( והמנהג שלנו כבר נתבאר לעיל סי' קכ"ח)".
[וכתב המשנ"ב בס"ק ח' לבאר דברי הרמ"א "והמנהג שלנו וכו' – ר"ל שאין נושאין כפים כלל במדינותינו בכל ימות השנה רק בימים טובים וגם זה רק בתפלת מוסף ומ"מ כל הדינים הנזכרים בסעיף זה נ"מ גם לדידן לענין אמירת או"א ברכנו וכו' ולפי המבואר לעיל בסי' קכ"ז דבזמן שראוי מדינא לישא כפים אומרים או"א"].
כתב הכה"ח בס"ק ד' אבל בתענית שאין בו נעילה וכו'. וכן פסק מרן ז"ל לקמן בשלחן ערוך סימן תקס"ו סעיף ח' דכל תענית צבור יש בו נשיאות כפים במנחה חוץ מיום הכפורים, והוא מש"ס תענית דף כ"ו ע"ב, והטעם כתוב שם כמ"ש כאן בשלחן ערוך דכיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא. ואף על גב דלפי דברי האר"י ז"ל נראה דלא יש הפרש בתפילת המנחה דתענית לשאר הימים, מכל מקום כיון דדבר זה נזכר בגמרא אין לזוז ממנו דודאי דחכמי הגמרא הם יודעים הסודות ואנחנו לא נדע כי מי הוא זה ואיזה הוא אשר יוכל לומר נגד מה שנזכר בהדיא בגמרא, ובפרט דגם בדברי המקובלים לא נזכר בהדיא שאין לעשות נשיאות כפים במנחה דתענית, ועוד דאפילו אם תמצא לומר דלא יש טעם בסוד במנחה דתענית משאר הימים מכל מקום הא קיימא לן דאם עושה ברכת כהנים כמה פעמים ביום ליכא בל תוסיף כמו שכתבנו לעיל סימן קכ"ח אות ק"ס, ואם כן כל המפקפק בזה אינו אלא מן המתמיהים. ועיין בדברינו לעיל סימן כ"ה אות ע"ה ודו"ק".
וכתב בס"ק ז' "הואיל ותפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה וכו'. ובענין זמן התחלת תפלת מנחה ביום התענית שעושין בה נשיאות כפים, נראה שהוא באחד עשר ושליש מן היום, דהיינו ארבעים דקים קודם קריאת המג'רב שהוא בשנים עשר שעות מן היום, שהוא אחר שקיעת החמה שאין נראית על הארץ עשרה דקים, לפי מנהג עיר קודשינו בירושלים ת"ו שעושין זמן שקיעת החמה בשנים עשר שעות של היום פחות עשרה דקים. והוא ממשמעות לשון הגמרא שהבאנו לעיל אות ד' שאמרה דכיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא, משמע דכל שעושין הנשיאות כפים סמוך לשקיעה כתפלת נעילה דמיא, וסמוך היינו כמו רביע שעה קודם נקרא גם כן סמוך, וכמו רביע שעה גם כן צריך לתפלת לחש וחזרה לאדם בינוני עד שיגיעו לנשיאות כפים, הרי זה חצי שעה קודם השקיעה, ועשרה דקים יש משקיעת החמה עד שתהיה השעה בשנים עשר, הרי ארבעים דקים קודם השנים עשר יהיה זמן התחלת תפלת מנחה ביום התענית. ועוד עיין בב"ח סימן תרכ"ג שכתב דסמוך לשקיעת החמה היינו חצי שעה קודם שקיעתה כפי' סמוך למנחה דהוי נמי חצי שעה קודם, וזהו כשהחמה בראש האילנות שהוא זמן התחלת תפלת נעילה לרב יעו"ש. וכן כתב הט"ז שם ס"ק א', וכתב דגם דעת השלחן ערוך כן יעו"ש. נמצא דזמן תפלת נעילה להב"ח הוא חצי שעה קודם שקיעת החמה, ועשרה דקים יש משקיעת החמה עד שתהיה השעה בשנים עשר, הרי ארבעים דקים קודם השנים עשר יהיה זמן התחלת תפלת נעילה, ואם כן הוא הדין לתפלת מנחה ביום התענית. ואף על גב דיש מחמירין ואומרים דזמן התחלת תפלת נעילה עשרים דקים קודם השנים עשר כמו שכתב הרוח חיים סימן תרכ"ג אות ב', נראה דהכא בתפלת מנחה דתענית דאינו אלא משום גזרה ושלא תתחלף במנחה של שאר הימים אין צריך להחמיר יותר מזה. ואותם שעושים קודם שיעור הנזכר אין למחות בידם כי יש להם על מה שיסמוכו, עיין בית יוסף שם ומשבצות זהב אות א' ודו"ק. ועוד עיין בן איש חי פרשת תצוה אות כ"ג:
שו"ת רב פעלים חלק ד – אורח חיים סימן ה בענין נשיאות כפים במנחה של ת"צ. "והנה טרם כל שיח נביט במאמר הגמ' דתענית דף כ"ו ע"ב דקאמר והאידנא מ"ט פרשי כהני כפייהו במנחה דתעניתא כיון דבסמוך שקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמייא וכן דבר זה הובא בש"ע /או"ח/ סי' קכ"ט ע"ש. והנה ידוע כלל גדול יש לנו בכמה דוכתי כל שאומר סמוך היינו חצי שעה קודם וכדאיתא בסי' רל"ב ובכמה דוכתי", והביא ראיה מהא דנעילה נושאים בה כפים אף שבדיעבד ניתן להתפלל מן המנחה ולמעלה, ועוד ראיה מר"י שמפלג המנחה ניתן להתפלל ערבית א"כחשיב סמוך לשקיעת החמה וכתב עוד "אלא ודאי לא גזרינן משום אחלופי אלא על זמן שהוא מיוחד למנחה דווקא שאין ראוי להתפלל בו ערבית ג"כ אבל כל היכא שהגיע זמן שיכולים להתפלל בו ערבית ג"כ שנמצא זמן זה אינו מיוחד למנחה דווקא תו לא גזרינן ביה משום אחלופי והיינו טעמא משום דאי גזרת ביה משום אחלופי נ"כ לא שייך שיעשו נ"כ כלל דהא עד הערב אפשר להתפלל מנחה ובערב מעיקרא אין נושאים כפיהם דאין נ"כ בלילה וזו הוכחה גמורה בעזה"י. וסיים "הנה כי כן נראה להעלים עין ולשתוק לבלתי נמחה באותם שנוהגים להתחיל בתפלת המנחה מעת פלג המנחה אמנם להורות לכתחילה אין מורין אלא רק לעשות נ"כ ארבעים דקים /דקות/ מ"מ קודם קריאת המגר'ב שהוא חצי שעה קודם שקיעת החמה פה עירנו יע"א ואותם המתחילים להתפלל אחר שעה אחד עשר דהיינו בתחילת שעה אחת קודם קריאת המגר'ב הם ודאי יגיעו לשיעור זה לעשות נ"כ שני שלישי שעה קודם קריאת המגר'ב כי לאמירת למנצח וכו' וקריאת ס"ת ותפלת העמידה לחש וחזרה ודאי צריך לה שליש שעה מ"מ". כלומר שיתחילו לכתחילה להתפלל כשעה לפני השקיעה.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי סעי' כ"א "נשיאת כפים במנחה – כשמתפללים מנחה בתענית ציבור חצי שעה סמוך לשקיעה – ישאו הכהנים כפים. ויש מקילים ונושאים כפים אפילו אחרי "פלג המנחה" דהיינו שעה ורבע קודם צאת הכוכבים, ואין למחות בידם. אך אין לשאת כפיהם לפני כן".
העולה
לכתחילה יש להתפלל מנחה כך שנשיאת כפים תתחיל ארבעים דקות לפני שקיעה.
אמנם אין למחות ביד המקלים לשאת כפים משעת פלג המנחה והלאה.
