שאלה
אם מדליקים נרות שבת עם נר שעוה בכוס ומוספים שמן, האם זה נחשב הדלקה בשמן או מוריד חשיבות?
תשובה
הטוב ביותר להדליק בשמן זית בלי שעווה.
אמנם אם אין לו כשיעור שידלק בסעודה וכדו' יכול להשים בפנים שעווה ואין בעיה א. כי שעווה שלנו שונה ועוד בצירוף שמן זית נמשך.
מקורות
כתב השו"ע סי' רס"ד סעי' ג' "אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה, ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה ולא בשמן העשוי מצמר גפן ולא באליה ולא בחלב".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ג "בזפת וכו' – היינו שיניחם בנר ויתן הפתילה בתוכם כמו שעושין בשמן אבל נרות כעין שלנו מבואר בס"ז דשרי".
ב
וכתב השו"ע בסעי' ו' "שאר כל השמנים, חוץ מאלו, מדליקים בהם; ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר".
וכתב הכה"ח בטעם הדבר ששמן זית מובחר בס"ק ל"ה "ומכל מקום שמן זית מצוה וכו'. מעשה באחד שהאריך ימים ולא מצאו לו שום זכות אלא שלא היה מדליק בערב שבת אלא בשמן זית. ספר חסידים סימן ער"ב, כנסת הגדולה בהגהות הטור"., והוסיף עוד בס"ק ל"ח "ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר בו דהרגיל בנר הווין לו בנים רבנן, ולכן צריך ליזהר בשמן זית כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית. מחזיק ברכה אות ב'. ועיין לעיל סימן רס"ג אות א'". והוסיף מרן הרב במאמר מרדכי שבת פט"ו הערה ג' " ולכן צריך ליזהר בנר לעשותו יפה, כדי לזכות לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית. ועל דרך שכתב הטור לעיל סי' רס"ג ויהא זהיר לעשות נר יפה דאמר רב הונא הרגיל בנר שבת להשתדל לעשותו יפה הויין ליה בנים ת"ח. ופירש הב"ח דהדלקת הנר חובה. וא"כ על כרחך הא דזוכה לבנין רבנן, היינו אם עושה יותר מחיובו לעשות נר יפה ע"ש. ומטעם זה צריך להיזהר בשמן זית לזכות לבנים מאירים בתורה שנוחים בהלכה כשמן זית, כמ"ש פרק זה בורר (סנה' כ"ד ע"א) שת"ח שבא"י נמשלו לשמן זית שנוחים זה לזה בהלכה".
וכתב המשנ"ב בס"ק כ"ג "המובחר – דהוא נמשך אחר הפתילה טפי מכולהו ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשאר שמנים שאורן צלול והם קודמין לנר שעוה ונר שעוה קודם לנר של חלב דאורה צלול ויפה [מטה משה] ונ"ל דכ"ז לפי ענין הנר דבנר שלנו [שקורין סטרין] שצלול בודאי יותר מן השעוה ואינו רגיל להטות בו אפילו בחול זה עדיף מנר שעוה ואולי אף מכל השמנים דהרי בודאי לא אתי להטות ועיין מה שנכתוב לקמן בסימן ער"ה".
וכ"כ הכה"ח בס"ק ל"ו "מכל מקום שמן זית מצוה וכו'. ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשאר שמנים והם קודמין לשעוה כיון דיש אוסרין בשעוה (עיין בית יוסף), ומכל מקום נר שעוה קודם לנר חלב עיין סימן תרע"ג, מטה משה ושל"ה, וב"ח כתב דאף הגאונים לא החמירו אלא בשעוה עם הפסולת אבל בשעוה שלנו לא דהא עינינו רואות שאורן צלול יעו"ש. מגן אברהם ס"ק י"ב, אליה רבה אות יו"ד, תוספת שבת אות י"ז", וכ"כ מרן הרב במאמר מרדכישבת פט"ו הערה ה'.
ג
ואם מערב עוד שמן שאינו נמשך בשמן הנמשך הנה כתב השו"ע בסעי' ה' "חלב מהותך וקרבי דגים א"מ בהם; ואם נתן בהם מעט מאחת משמנים שמדליקין בהם, מותר להדליק בהם".
וכתב המשנ"ב בס"ק כ"ב "מותר וכו' – דלפי עיקר הדין היה מותר בחלב מהותך לפי שנמשך אחר הפתילה שפיר אלא דרבנן גזרו בו אטו שאינו מהותך וכשהוא בתערובות לא גזרו בו דה"ל גזירה לגזירה", וכ"כ הכה"ח בס"ק כ"ט, כלומר שהדין שמועיל עירוב הוא רק בשמן כזה שמעיקרו נמשך.
ובשו"ת אור לציון ח"ב פי"ח שא' ט"ו כתב "מותר להדליק נרות שבת בשמן כותנה מזוקק, ובלבד שיערב בו מעט מאחד השמנים המותרים להדליק בהם בשבת". וביאר בהערה "ומ"מ נראה שכיון שע"י העיבוד והזיקוק הנעשה היום לשמן הכותנה הוא נמשך יפה אחר הפתילה, יש להתיר עכ"פ ע"י שיוסיף מעט משמן אחר, שהרי ע"י הוספת שמן אחר אינו אסור אלא מגזירה שמא ידליק בו בלא עירוב, וכמבואר בגמ' ורש"י שם, ולכן אין להחמיר בשמן כותנה המצוי כיום, כיון שנמשך יפה אחר הפתילה. ובפרט שיש לצרף את שיטת הרמב"ם בפירוש המשנה בפ"ב דשבת, שפירש פירוש אחר בשמן קיק למ"ד שהוא משחא דקאזא ודלא כרש"י, ע"ש". וא"כ ה"ה הכא.
העולה
הטוב ביותר להדליק בשמן זית בלי שעווה.
אמנם אם אין לו כשיעור שידלק בסעודה וכדו' יכול להשים בפנים שעווה ואין בעיה א. כי שעווה שלנו שונה ועוד בצירוף שמן זית נמשך.