שאלה
אדם שנמצא בבידוד קודם מדליק או קודם מתפלל ערבית?
תשובה
הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים צריכים להתפלל ערבית לפני ההדלקה, כיון שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
אמנם אם מסתפק אם יספיק להדליק בתוך החצי שעה הראשונה אם יתפלל קודם ערבית, ידליק ואח"כ יתפלל.
וה"ה לאדם שנמצא בבידוד.
מקורות
כתוב בגמ' שבת (דף כ"א ע"ב) "מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" וביארה הגמ' שדין זה נאמר בשני אופנים או "דאי לא אדליק – מדליק. ואי נמי: לשיעורה. עד שתכלה רגל מן השוק, – ועד כמה? – אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עד דכליא ריגלא דתרמודאי". וכתבו הרי"ף (ט.) והרא"ש (סי' ג) דשיעור שתכלה רגל מן השוק הוא כמו חצי שעה. וא"כ יוצא שלתי' הראשון של הגמ' אם לא הדליק בתוך חצי שעה לא יכול להדליק יותר ולתי' השני ששיעור זה הוא כדי לדעת כמה שמן צריך להניח בכוסיות א"כ יכול להדליק כל הלילה.
ובדבר זה מצאנו מחלוקת שכתב הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ד ה"ה) שאם לא הדליק בתוך חצי שעה שוב לאחר חצי שעה אי אפשר להדליק, וז"ל "אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק".
ומהרא"ש (שם) ותוס' בשם ר"י פורת (שם ד"ה דאי לא) משמע שיש להחמיר כשני התירוצים אבל בדיעבד יש להדליק מספק שמא השיעור נאמר רק לגבי השמן וכתי' השני של הגמ'. דעת הטור (סי' תער"ב) שלמעשה פוסקים כתי' השני ולכן יכול להדליק כל הלילה.
כתב השו"ע סימן תרעב סעי' א' "אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, לא מאחרים ולא מקדימים".
ובסעי' ב' כתב "שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא; הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור, וכו' ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה; ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין".
ומיהו כתב הגר"א שהשו"ע פסק כתי' הר"י פורת שהטעם שמדליקים כל הלילה הוא מצד ספק וא"כ יהיה ספק ברכות להקל ובזה יסתדר הגהת הרמ"א ומכל מקום לפ"ז צריך להיות ספק ברכות להקל ולא יברכו וא"כ אמאי סתם השו"ע.
והתוספות (שם) בשם ר"י כתבו שעכשיו שמדליקים בבית א"צ לדקדק בזמן שנתנו חז"ל וכתב בספר המצוות ומ"מ נכון להדליק בעוד בני הבית נעורין, (מלשון זה משמע שאינו מעכב וכן דייק בחמד משה והביאו בשער הציון ס"ק י"ז וכתב עליו שם "וספק ברכות להקל, ומכל מקום מי שרוצה לנהוג כוותיה אין מוחין בידו". וכן כתב הכה"ח בס"ק כ"ו אלא צריך שיהיו שנים נעורים). וכן כתב הטור רק שכתב שמכל מקום שלא נתבטל הטעם של פרסומי ניסא שגם בזמנינו ניכר כשהדלת פתוחה.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי הלכות חגים פנ"ח סעי' נ"ח "עבר זמן ההדלקה יכול להדליק בברכה רק אם אחד מבני הבית ער, ואם אין מישהו אחר עמו – ידליק בלא ברכה. אמנם אם מדליק בפתח ביתו או בחלון הסמוך לרחוב, וחלון ביתו בתוך עשרה מטר מהכביש, ויש שם עוברים ושבים יכול להדליק בברכה עד עמוד השחר"
והוסיף בהערה "אחרונים, ולדעת הרמב"ם אין להדליק אחר חצי שעה אף בלא ברכה ולדעת הגר"א ידליק בלא ברכה – ועיין ב"י מש"כ על הטור שלא היה צריך להעמיד את הרמב"ם והרא"ש כחולקים, ובדברי הבא"ח צ"ל שלא חשש לסב"ל כיון שכך היה המנהג, ועיין מ"ב ס"ק י"א, כה"ח ס"ק כ"ו משם פר"ח לענין ברכה, וכן מחבר ס"ק ב' ומשמע לדעתו שכך היה המנהג, ועיין ברמ"א שאף המדליקים בפנים, לכתחילה יש להם לחוש ל"עד שתכלה רגל"".
ב
כתב המשנ"ב ס"ק א' "ועיין בביאור הלכה שביארנו דלאותן האנשים הנוהגין להתפלל מעריב בזמנו דהיינו אחר צאת הכוכבים נכון לנהוג כן לכתחלה להדליק קודם מעריב וכ"כ במור וקציעה וכן נהג הגר"א [אכן יטיל בה כ"כ שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים] ואם לא הדליק מקודם והגיע זמן צה"כ יקדים להתפלל מעריב דהוא תדיר וגם יש בה מצות ק"ש שהיא דאורייתא [שע"ת] ודע דאפילו הנוהגין תמיד להדליק אחר תפלת ערבית מן הנכון שיכינו עכ"פ השמן בתוך הנרות קודם תפילת ערבית כדי שיהיה מוכן תיכף אחר תפלת ערבית להדליק דאם יעשה הכל אחר תפלת ערבית בודאי יש לחוש שיעבור עיקר זמן הדלקתו והוא חצי שעה מדינא דגמרא".
כתב הכה"ח בס"ק ה' "יש להדליק תיכף כשיוצא מבית הכנסת כדי שלא יאחר יותר מדאי. שלטי הגבורים אשר סביב המרדכי בפרק במה מדליקין בשם רבינו אב"ן. ונראה שהיה מנהגם להדליק אחר תפלת ערבית, וכן היה מנהג מורי אבי ז"ל, אבל אני נוהג להדליק משתשקע החמה קודם תפלת ערבית. כנסת הגדולה בהגהות הטור. אמנם בשיירי כנסת הגדולה הגהות הטור אות א' כתב בימי בחרותי הייתי נוהג להדליק אחר תפלת ערבית ואחר כך נהגתי להדליק קודם תפלת ערבית, וכשראיתי דברים אלו (ר"ל דברי הפוסקים שזכר שם) חזרתי למנהגי להדליק אחר תפלת ערבית עכ"ל. והביא דבריו שבות יעקב חלק ב' סימן מ' וכתב וכן נראה עיקר לדינא דודאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם יעו"ש. והמחזיק ברכה אות ג' כתב ואחר ראות כל דברי הרבנים הנזכרים ויתר אחרונים נראה דהמדליק קודם שילך להתפלל ערבית לא הפסיד דיש לחוש דעד שיתפלל יעבור זמן הדלקה שהוא חצי שעה מדינא דגמרא עכ"ל. והביא דבריהם השערי תשובה אות ב'. ועל כן נראה דהכל לפי הענין, דאם יש חשש שיעבור זמנה אם יתפלל קודם ידליק קודם תפלת ערבית, ואם לאו יתפלל קודם משום דתדיר קודם. ובפרט בזמן הזה שמדליקים בפנים ואין היכר לבני רשות הרבים כמ"ש בסימן הקודם, ואם כן אפילו נתעכב איזה זמן מועט נראה דאין קפידא כל כך ודוק", וכתב בס"ק ו' שיש להכין את השמן והפתילות כדי שיבא הכל יהיה מוכן.
ולענין מניין קבוע אחר זמן ההדלקה ראה בתשובות והנהגות ח"ב סי' של"ח, אמנם לדעת השו"ע אף באינו רוצה עתה להתפלל אומרים תדיר ושאינו תדיר
העולה
הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים צריכים להתפלל ערבית לפני ההדלקה, כיון שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
אמנם אם מסתפק אם יספיק להדליק בתוך החצי שעה הראשונה אם יתפלל קודם ערבית, ידליק ואח"כ יתפלל.
וה"ה לאדם שנמצא בבידוד.