שאלה
עוד מעט ייכנס פה הצום (ארה"ב) עשרה בטבת. האם אני יוכל להכריז בקהילה שלנו שנקיים מנחה מוקדמת יותר כגון בחצות היום והאם יש עניין בזה?
תשובה
יש להתפלל מנחה מוקדם יותר [אמנם יש להשתדל שנשיאת כפים יהיה בערך ארבעים דקות לפני שקיעה ראה בתשובה הבאה], כדי שיסיים ערבית כמה שסמוך לכניסת שבת. כדי שיהיה בשבת כמה שפחות מעונה.
אם מסיימים ערבית לפני צאת הכוכבים יש להזכיר למתפללים שלא לאכול לפני "צאת הכוכבים" ויזכרו לומר "קריאת שמע" בשלמותה אחרי צאת הכוכבים שזהו זמנה.
טוב להזכיר לציבור שלא לשתות אחרי הקידוש לפני המוציא יותר מרביעית מים כדי לא להכנס לספק ברכה אחרונה. ואחרי המוציא ישתו כרצונם.
מקורות
כתב הטור סי' רמ"ט "ויראה שדרך אנשי מעשה להתענות כל היום כדאיתא בעירובין בפ' בכל מערבין (מ ב) הני בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי אלמא שדרך ת"ח להתענות בע"ש ולענין בעיין אסיקנא (עירובין מא א) והילכתא מתענה ומשלים פי' אם ירצה ולא הוי כמתענה בשבת וכיון שיכול להשלים אם ירצה והוא קיבל עליו תענית סתם וכל תענית שלא שקעה עליו החמה אינו תענית צריך להשלים עד צאת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת תענית עד שישלים תפלתו עם הצבור והר"מ כתב שיכול לאכול מיד אחר התפלה קודם שקיעת החמה שהוא מפרש מתענה ומשלים עד אחר התפלה אבל אם מתענה בע"ש תענית חלום מתענה עד צאת הכוכבים כיון שיכול להתענות אפי' בשבת כ"ש שמשלים עד הלילה".
והוסיף הב"י "והרב המגיד כתב בפ"ה (מהל' תענית ה"ה) בשם הראב"ד שלא אמרו משלים אלא שאינו אוכל קודם שקיעת החמה אבל ודאי משתשקע החמה מתוספת שבת הוא וכבר קדש היום אם רצה לאכול אוכל שכיון שנכנס לתחום שבת שוב אינו רשאי להתענות עכ"ל".
ומ"ש רבינו בשם הר"מ. כתבו המרדכי בפרק בכל מערבין (סי' תצד) וז"ל כתב רבינו מאיר (תשב"ץ קטן בתחלת הספר) דהשלמת תענית בערב שבת סגי עד לאחר תפלת ערבית שמפלג המנחה ואילך וכן כתב הגהות בפ"א מהלכות תענית (אות ג) שאפילו לדברי האומרים שצריך להשלים היינו שמתענה עד אחר קיבול שבת ותפלת שבת היא מפלג המנחה ולמעלה ואפילו אם עוד היום גדול מיקרי שפיר השלמה, אבל אין כן דברי הרא"ש בסוף פרק ב' דתעניות כמו שנתבאר בסמוך. וכתב עוד המרדכי (שם) פעם אחת אירע עשרה בטבת יום ששי וכשרצה ר"י לילך לבית הכנסת טעם התבשיל כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה ותימא הא קאמר הכא מתענה ומשלים ויש לומר דאיבעיא להו מהו להשלים ומסיק דמתענה ומשלים כלומר יכול הוא להשלים אם ירצה ומיהו טוב שלא להשלים שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה ואם באו הציבור מב"ה מבעוד יום מותר לאכול מיד דכיון דכבר התפללו אם כן כבר קבלו שבת עליהם".
כתב השו"ע סי' רמ"ט סעי' ד' "אם קבל עליו להתענות בע"ש, צריך להתענות עד צאת הכוכבים, אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלים הצבור תפלתן. הגה: וי"א דלא ישלים, אלא מיד שיוצאים מבית הכנסת, יאכל (טור ומרדכי ס"פ בכל מערבין בשם הר"מ והגהות מיימוני פ' א' מהלכות תענית). לכן בתענית יחיד לא ישלים, וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית; ובתענית צבור ישלים, והכי נהוג (מהרי"ל)".
כתב המשנ"ב בס"ק כ"א "וי"א דלא וכו' – האי י"א ס"ל דבין בתענית יחיד ובין בת"צ כגון עשרה בטבת שחל בע"ש לא יתענה רק עד שיצא מבהכ"נ דאז כבר קבלו שבת בתפלה שמתפללים מפלג המנחה ואילך [הוא מי"א שעות חסר רביע ואילך והשעות הן זמניות ועיין לקמן סימן רס"א] ומקרי עי"ז השלמת התענית מה שמתענה עד אחר קבלת שבת וה"ה בעיו"ט עד אחר קבלת יום טוב [ובחול גם לי"א לא מקרי השלמת התענית עד צאת הכוכבים] ומכריע הרמ"א דבתענית יחיד דהיינו שיחיד גזר על עצמו תענית לסמוך על הי"א דלא ישלים ומ"מ לכתחלה טוב יותר שיפרש כן בשעת קבלת התענית ובדיעבד אין זה לעיכובא ובת"צ חמירא מזה וצריך להשלים כדין ואפילו תנאי לא מהני דלאו בדידיה תליא מילתא וצבור שגזרו על עצמן תענית מחדש בשביל איזה ענין לא חמירא כ"כ ומהני תנאי". וכן ביאר בכה"ח בס"ק כ"ו.
וכתב הכה"ח בס"ק ל"א "ובתענית צבור ישלים. עד צאת הכוכבים, ולא מהני תנאי דלאו בדידיה תליא מלתא. מגן אברהם ס"ק ח', אליה רבה אות יו"ד, תוספת שבת אות ט', רבינו זלמן אות י"ב. אבל תענית צבור מחדש מהני תנאי. אליה רבה שם, אשל אברהם אות ח".
וע"כ כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פכ"ד סעי' נ"ז " אם חל עשרה בטבת בערב שבת, טוב להתחיל תפילת מנחה מוקדם מהרגיל כדי לסיים את ערבית מוקדם. ואם מסיימים ערבית לפני צאת הכוכבים יש להזכיר למתפללים שלא לאכול לפני "צאת הכוכבים" ויזכרו לומר "קריאת שמע" בשלמותה אחרי צאת הכוכבים שזהו זמנה. ובכל מקרה טוב להזכיר לציבור שלא לשתות אחרי הקידוש לפני המוציא יותר מרביעית מים כדי לא להכנס לספק ברכה אחרונה. ואחרי המוציא ישתו כרצונם".
העולה
יש להתפלל מנחה מוקדם יותר [אמנם יש להשתדל שנשיאת כפים יהיה בערך ארבעים דקות לפני שקיעה ראה בתשובה הבאה], כדי שיסיים ערבית כמה שסמוך לכניסת שבת. כדי שיהיה בשבת כמה שפחות מעונה.
אם מסיימים ערבית לפני צאת הכוכבים יש להזכיר למתפללים שלא לאכול לפני "צאת הכוכבים" ויזכרו לומר "קריאת שמע" בשלמותה אחרי צאת הכוכבים שזהו זמנה.
טוב להזכיר לציבור שלא לשתות אחרי הקידוש לפני המוציא יותר מרביעית מים כדי לא להכנס לספק ברכה אחרונה. ואחרי המוציא ישתו כרצונם.