שאלה
האם אומרים ויחל משה במנחה של ערב שבת?
הרמ״א כותב בסימן תקנ׳ בשם הבית יוסף כן לומר. ואילו המגן אברהם שם כותב בשם הבית יוסף לא לומר. אשמח לתשובה בעניין?
תשובה
בתפילת מנחה קוראים בתורה בפרשת "ויחל".
אך לא אומרים וידוי ונפילת אפים.
לאשכנזים ולספרדים שליח ציבור -אומר ענינו בחזרה, וכן בתפילת לחש.
מקורות
כתב הב"י בסי' תק"נ "כתב האגור (סוס"י תתפ) בשם שבלי הלקט (סי' רסג בהגה) שאין קורין בספר במנחה בערב שבת כשחל בו אחד מארבעה צומות הללו עכ"ל ולא נהגו כן. כתב הרב דוד אבודרהם (שם עמ' רנה) אם חל עשרה בטבת ביום ששי מתפללין שחרית כשאר הצומות וכן במנחה אבל אין אומרים הוידויים ולא נפילת אפים במנחה מפני שהוא ערב שבת".
כתב הרמ"א בסי' תק"נ סעי' ג' "ואם חלו בערב שבת, קורים בשחרית ומנחה, ויחל (ב"י)".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"א "בשחרית ומנחה ויחל – וה"ה דאומר הש"ץ ענינו בין גואל לרופא אבל אין אומרים וידוים ונפילת אפים במנחה לפי שהוא ע"ש. ומטעם זה אין לעשות בע"ש יו"כ קטן באם ר"ח בשבת כ"א ביום חמישי שלפניו לפי שאין לומר סליחות גם וידוים בע"ש במנחה".
כתב הכה"ח בס"ק י"ח "ואם חל עשרה בטבת ביום ששי מתפללין שחרית כשאר הצומות וכן במנחה, אבל אין אומרים הוידויים ולא נפילת אפים במנחה מפני שהוא ערב שבת. בית יוסף בשם ה"ר דוד אבודרהם. וכן כתב בית יוסף בסימן תקע"ט בשם הר"ן יעו"ש, מגן אברהם ס"ק ו'. ומשמע אבל ענינו אומר השליח ציבור בין גואל לרופא. וכן כתב היד אפרים, משנה ברורה אות י"א".
וכתב המג"א בס"ק ו' "קורין וכו'. והרב"י כ' דאין קורין במנח' וכ"ה במשנה פ"ד דתענית שאנשי מעמד לא היו קורין במנחה בע"ש מפני כבוד שבת וצ"ל דהאידנ' הכל מכינים מבע"י ולכן קורין".
וכתב עוד בכה"ח בס"ק י"ט "שם בהגה – וקורין בשחרית ובמנחה – וכן כתב בית יוסף על דברי האגור שכתב שאין קורין בספר במנחה בערב שבת וכו' דלא נהגו כן. ואם כן דעת הרב בית יוסף לקרות במנחה בספר תורה בערב שבת שחל בו עשרה בטבת. ומה שכתב המגן אברהם ס"ק ו' דהרב בית יוסף כתב דאין קורין במנחה וכו', י"ל דכוונתו על דברי האגור שהביא הבית יוסף ולא על דברי בית יוסף עצמו. ועיין מאמר מרדכי אות ה'. ומכל מקום לענין דינא המנהג כדברי מרן בבית יוסף ודברי מור"ם ז"ל בהגה והלבוש דכשחל עשרה בטבת בערב שבת קורין במנחה בספר תורה אבל אין אומרים וידוי ולא נפילת אפים כנזכר באות הקודם".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פכ"ד סעי' נ"ו "אם חל עשרה בטבת בערב שבת, מתענין בו עד צאת הכוכבים כמו בכל צום רגיל, ובתפילת מנחה קוראים בתורה "ויחל", אך אין אומרים תחנון ונפילת אפים, ובתפילת לחש ובחזרת הש"ץ אומרים "עננו"".
העולה
בתפילת מנחה קוראים בתורה בפרשת "ויחל".
אך לא אומרים וידוי ונפילת אפים.
לאשכנזים ולספרדים שליח ציבור -אומר ענינו בחזרה, וכן בתפילת לחש.