שאלה
רציתי לדעת מה הדין להסתפר או להתגלח בעשרה בטבת שיוצא בערב שבת?
תשובה
לכתחילה טוב להסתפר היום (חמישי), אמנם אם הדבר לא יתאפשר מותר, רק שלפי קבלה יש להקפיד להסתפר לפני חצות.
מקורות
כתב השו"ע סי' תק"נ סעי' ב' "צומות הללו, חוץ מט' באב, מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום".
וכתב המשנ"ב בס"ק ו' "מותרים ברחיצה וכו' – דבשעה שרצו וקבלו עליהם לצום בכל הארבע תענית הנ"ל לא קבלו עליהם שיהיו בחומר ת"צ כט"ב לפי שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה ובעל נפש יחמיר בכולן כמו בט"ב אלא שאם חל ליל טבילה יקיים עונתו וגם בנעילת הסנדל לא יחמיר משום חוכא וטלולה וכן אם חל י' בטבת בע"ש אין להחמיר ברחיצה בחמין מפני כבוד השבת".
כתב הכה"חבס"ק י' "מותרין ברחיצה וכו'. לפי שאין רוב צבור יכולין לעמוד בה. הר"ן פרק קמא דראש השנה. ולכן בעל נפש יחמיר בכולן כמו בתשעה באב חוץ מחליצת מנעל שלא יהיה כחוכא ואיטלולא. של"ה דף קצ"ט ע"ב. ומכל מקום בליל טבילה לא יפרוש מאשתו. מגן אברהם ס"ק ג', אליה רבה אות ב', יד אהרן בהגהות הטור, חיי אדם כלל קל"ג אות ז', משנה ברורה אות ו'".
כתב הכה"ח בס"ק י"ב "מותרין ברחיצה וכו'. אפילו בחמין וכן המנהג פשוט. בית יוסף. מיהו הב"ח כתב דעכשיו לא ראינו מי שנהג לרחוץ בשלשה צומות ואסור להורות היתר משום ואל תטוש וכו' יעו"ש. ונראה דמפני כבוד שבת אין להחמיר. עולת שבת, אליה רבה אות ב', משנה ברורה שם".
ב
כתב ברוח חיים לגר"ח פלאג'י סי' תקס"ו סעי' ד' "הרב טורי אבן הכריח ממה שכתוב בראש השנה דבתענית ציבור אסור בתספורת ותיה ליה למה השמיטו הפוסקים וכן הביא הרב כרם שלמה ולפ"ז כשחל יו"ד בטבת בערב שבת ראוי להיזהר שיסתפר בעוד יום או שלא יסתפר אם אינו נוהג בכל שבוע ולי ההדיוט נראה דכבוד שבת אלימא וכיון שמעשיו לשם שמים לכבוד שבת לא קפדינן בהכי ומסתייה שלא להסתפר בתענית ציבור שחל באצע השבוע דבר הלמד מתשעה באב ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת".
ג
אמנם יש לציין שיש להקפיד מדין הקבלה לא להסתפר אחרי חצות, אף שלפי הפשט הקילו כמג"א שאם יש לספר כמה כלים מותר:
בשער המצוות פרשת קדושים כתוב בזה"ל: "גם היה מורי זלה"ה נזהר מאד שלא לגלח ראשו אחר שעת המנחה גדולה, ואפי' בע"ש לא היה מגלח ראשו אלא קודם חצות היום דוקא", עכ"ל. וכן בנגיד ומצוה (עמוד כ"ז) ובמשנת חסידים (דף ע"ט ע"ב). והטעם לאיסור זה כתב מהר"י צמח בספר לחם מן השמים דף כ"ב ע"ב: "שבזמן מנחה יש התעוררות הדינים בסוד "לא תחסום שור בדישו".
וכתב בחמדת ימים (פ"ג משבת עמוד י"ט), וז"ל: "ונכון להיות כל איש מהיר במלאכתו להקדים ולא לאחר תגלחת שערו עד אחר חצות שהוא עת מנחה גדולה אף אם התפלל מנחה מפני כי בהגיע תור זמן המנחה אז הוא עת תגבורת הדינים ביותר, כי הוא עת נטיית השמש וכו'. וכן כתב מהרח"ו: 'מורי ז"ל היה נוהג שלא לגלח אחר חצות שהוא עת מנחה גדולה ואפילו בע"ש היה נזהר מאד ע"ע', ואם כשלא התפלל עדיין תפלת מנחה הדברים אמורים מאי אסהדתיה דמהרח"ו, והלא משנה שלימה שנינו: 'לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה' וכו', ומאי רבותיה אלא דבר גדול דיבר הנביא לאסור התגלחת אף בשכבר התפלל מנחה והיה טעמו כטעם האמור, והכי משתמע מדקא מסיק ותני ואפי' בע"ש היה נזהר מאד, לומר כי אף בע"ש לא יעדר מלהיות תגבורת הדינים בעת ההיא קצת", עכ"ל.
וכתב החיד"א במורה באצבע (אות קל"ה)"ישתדל קודם חצות לגלח ראשו וכו' אבל אחר חצות אפילו ביום שישי יש להקפיד". וכן בברכי יוסף (סימן רל"ב סק"ג), הביא דברי המהר"י צמח ובמחב"ר סי' רנ"א סעי' ד', וכן כתב החסד לאלפים (סימן רל"ב סעיף ז'), "ומה גם שע"פ הסוד לא נכון להסתפר אחר חצות אפילו בערב שבת ולכן אם לא היה לו עסק שלא יכול להסתפר לפני חצות, יניח מלהסתפר בו ביום". וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספר חיים לראש (דף ט' ע"ב), שאין להסתפר בלילה כי הוא זמן תגבורת הדינים. ואף ביום אחר חצות יש להזהר, ואפילו בערב שבת. ע"כ. וכן כתב בספרו כף החיים (סימן כ"ז אות י"ב), ובספרו מועד לכל חי (סימן ו' אות ג'). ע"ש. וכתב (סימן ו' אות ז'), שאין להתיר להסתפר בלילה, שהרי לפי מה שכתבו גורי האר"י אפילו לאחר חצות היום אין להסתפר, וכל שכן בלילה. ואפילו באשמורת כל עוד לא האיר היום לא נכון להסתפר אף בכל ימות השנה. ע"כ. וכתב הבן איש חי (ש"ר ויקהל סעי' י"א) "ומ"מ ירא שמים יחמיר בכך, משום דבלאו הכי על – פי הסוד לא נכון להסתפר אחר חצות היום אף על פי שהתפלל מנחה". והביא דברי הברכ"י הכה"ח סי' רל"ב ס"ק ט"ו.
מאדיך כתב מגן אברהם סימן רנא ס"ק ה' "ובכונות כתב שהאר"י היה נזהר שלא לגלח אחר מנחה אפילו בע"ש ועסי' רל"ב". וביאר המחצית השקל "ובכוונות כתב שהאר"י כו' אפילו בערב שבת ועיין סימן רל"ב. כתב בספר אליה רבה [ס"ק י] וז"ל, משמע משום תפלת המנחה, כשעדיין לא התפלל, עכ"ל. ור"ל, מדכתב מ"א ועיין סימן רל"ב, דשם מיירי בדין תספורת סמוך למנחה בחול, משמע דגם טעם האר"י היה מטעם זה. וכן ממה שכתב אפילו בערב שבת, משמע דכל שכן דאסור בחול, ועל כרחך מיירי בשלא התפלל מנחה, דאם לא כן מאי איסור יש בחול, אלא על כרחך שלא התפלל אלא דסלקא דעתך דבערב שבת יהיה מותר אפילו לא התפלל עדיין לפי שהוא צורך שבת, לזה כתב אפילו בערב שבת". וכן כתב הפמ"ג. וכן כתב המשנה ברורה (סימן רנ"א סק"ז) וז"ל "כתב המ"א שהאר"י ז"ל היה נזהר שלא לגלח אחר מנחה אפילו בע"ש וביארו כונתו דמ"ש אחר מנחה היינו אחר שהגיע זמן מנחה אבל לא מיירי שהתפלל מנחה והיינו דקאמר אפילו בע"ש דר"ל לא מיבעיא בחול קודם שהתפלל מנחה אלא אפילו לצורך שבת שהוא מצוה ג"כ לא היה מגלח אחר שהגיע זמן מנחה ולא התפלל והעולם שאינם נזהרים בזה אפילו אחר שהגיע זמן מנחה קטנה י"ל דכיון שקוראין לבהכ"נ לא חיישינן שיעבור עי"ז זמן התפלה". וראה בשו"ת מנחת אלעזר חלק ד' (סימן י' אות ו')
וכתב בשו"ת מאמר מרדכי כרך ד סימן ה "ומכאן תימה רבה על המשנה ברורה (סי' רנ"א ס"ק ז'), ומקורו מהמחצית השקל (שם ס"ק ה'), שהבין מהמגן אברהם (שם), שהאר"י לא היה מתגלח אחר חצות היום אפילו בערב – שבת מחשש לתפילת מנחה; ואינו, כי לפי הסוד אחר חצות היום הוא זמן התגברות הדינים ואין ראוי להגבירם ע"י גילוח שיער שהוא דין. וא"כ אין שום קשר לתפילת מנחה אלא לחצות היום – אפילו אם כבר התפלל מנחה, וכמובא בצורה מפורשת בבן איש חי הנ"ל".
העולה
לכתחילה טוב להסתפר היום, אמנם אם הדבר לא יתאפשר מותר, רק שלפי קבלה יש להקפיד להסתפר לפני חצות.