שאלה
האם אח ואחות שהתגיירו האם יכולים אחרי שנתגיירו להינשא אחד לשני?
תשובה
גר אסור בקרובות שמצד אמו – אמו אחותו מאמו, אחות אמו מאמה.
גר באחות אביו ואשת אביו – נחלקו הראשונים דעת השו"ע מותר לדעת הרמ"א ש"ך והב"ח אסור.
אחותו מאביו אשת אחיו אשת בנו אשת אחי אביו אחות אחות אמו מאביה, ואחותו מאביו, ובתו שנתגיירו מותרים
מקורות
כתב הטור ביו"ד סי' רס"ט "כל העריות האסורין לעכו"ם אסורים בהן לאחר שנתגיירו אף על פי שאין אבות לעכום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה כגון אשת אביו לר"ע ואחות אביו לר"א אבל אחות אביו לר"ע ואשת אביו לר"א שרו וכתב א"א ז"ל בעל הלכות פסק כר"ע ויש פוסקים כר"א ע"כ ולא הכריע הלכך טוב להחמיר כדברי שניהם נשא אחותו מן האם יוציא מן האב לכתחלה לא יכנוס ואם כנסה לא יוציא".
כתב הב"י יו"ד סי' רס"ט "בפרק נושאין (יבמות צז:) בני יודן אמתא אשתחרור שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי אמר ליה רבא והא רב ששת אסר אמר ליה הוא אסר ואנא שרינא מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דשרי כלומר משום דאין אחוה מן האב לגוי וכולי עלמא ידעי דמהאי טעמא שרי ולא אתי לאיחלופי בישראל מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסיר כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי בתר אבא שדינן ליה דהא קרו להו בני פלניא ורב ששת קרו להו נמי בני פלוניתא ואיכא דאמרי פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחים מן האם ומאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואקשי לרב אחא בר יעקב ופריק וכתבו הרי"ף (לב.) והרא"ש (סי' ב) וכיון דלא איפסיקא הלכתא עבדינן לחומרא כרב ששת. ויש בדברי רבינו טעות סופר שכתב דאחים מן האב ולא מן האם נמי אסירי והא ליתא דבהדיא אמרינן בה דכולי עלמא לא פליגי דשרי ומדברי הרמב"ם בפי"ד מהלכות איסורי ביאה (הי"ג) נראה שהוא פוסק דמן האב ומן האם שרי וכתב עליו הרב המגיד דאפשר שהוא פוסק כלישנא קמא וכרב אחא לקולא בשל דבריהם אבל לא רצה לפסוק כלישנא בתרא וכרב אחא משום דכולהו קולי לא נקטינן או אפשר שהוא מפרש דלישנא בתרא הכי קאמר איכא דאמרי פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחים מן האם בלבד ובהא הוא דפליג רב ששת אבל במן האם ומן האב אפילו רב ששת מודה ופסק כרב ששת וכלישנא בתרא. ונמוקי יוסף (לב. דיבור ראשון) כתב שהריטב"א (שם צז: ד"ה א"ד) ורבו הסכימו לדברי הפוסקים כרב אחא לקולא כיון דאיסורא דרבנן הוא ועבד בה עובדא וכן כתבו הגהות מיימון (שם אות ב) בשם ראב"ן (יבמות דפוס ירושלים תשל"ה רמז ע"א) דהלכה כרב אחא וכדאיכא דאמרי לקולא: וכתב נימוקי יוסף (לא: ד"ה גמרא) דפלוגתא דרב אחא ורב ששת בנשי דנסוב בגירותן הוא דאילו נשי דנסוב בגיותן שלא ידעום לאחר גרות בתורת קידושין דכולי עלמא שרו אהדדי וכן פשוט שם בגמרא (צח.) גבי מעשה בנפטיים הגר ושאר ברייתות שאחריה וכ"כ הרמב"ם בפרק י"ד מהלכות איסורי ביאה (הי"ג). ולפי זה צ"ל שמ"ש רבינו אף על פי שנשאה בגיותו ונתגיירה דהיינו דוקא כשבא עליה לשם קידושין אחר שנתגיירה".
כתב השו"ע ביו"ד סי' רס"ט סעי' א' "דין תורה שמותר לגר שישא אמו, או אחותו מאמו, שנתגיירו. אבל חכמים אסרו דבר זה, כדי שלא יאמרו: באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. וכן גר שבא על אמו או אחותו, והיא בגיותה, הרי זה כבא על נכרית".
וכתב הש"ך בס"ק א' "דין תורה כו'. כלומר דדין תורה מותר לגר לישא אמו או אחותו מאמו וכל שכן מאביו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא שחכמים אסרו בשאר האם כיון דגם בני נח אסורים בשאר האם כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ח"ו אבל בשאר האב לא גזרו כדלקמן ס"ז דאין אבות לעובד כוכבים זהו דעת הרמב"ם והמחבר".
ובסעי' ג' כתב השו"ע "עובד כוכבים אסור בשאר האם אחר שנתגייר, מדברי סופרים, ומותר בשאר האב, אף על פי שיודע בודאי שזה שארו מאביו, כגון תאומים, שדבר ברור הוא שאביו של זה הוא אביו של זה, אף על פי כן לא גזרו על שאר אביו. לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו, ואשת אחי אביו, ואשת אביו, ואשת בנו, אף על פי שנשאת לאחיו או לאחי אביו או לבנו אחר שנתגיירו. וכן אחות אמו מאביה, ואחותו מאביו, ובתו, שנתגיירו, מותרות לו. (ויש אוסרים באשת אביו) (טור בה"ג). אבל אינו נושא לא אחותו מאמו, ולא אחות אמו מאמה, ולא אשת אחיו מאמו, שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגיירה, אבל אם נשאה אחיו כשהיה עובד כוכבים, הרי זה מותרת לו".
וכתב הש"ך בס"ק ד' "ויש אוסרים באשת אביו. ומדברי התוס' והרא"ש נראה שיש להחמיר גם באחות אביו כמ"ד שאסור לבני נח וכ"פ הב"ח כדברי שניהם".
*ב*
וכתב השו"ע בסעי' ב' "כיצד דין גרים בעריות של שאר בשר, אם היה נשוי כשהוא עובד כוכבים לאמו או לאחותו מאמו, ונתגיירו, מפרישין אותם. ואם היה נשוי לשאר עריות, ונתגייר הוא ואשתו, אין מפרישין אותם".
וכתב הש"ך בס"ק ב' "בעריות של שאר בשר כו'. כלומר כך הוא דין גרים אם עבר על דתו בעוד שהוא עובד כוכבים ונשא אמו או אחותו מאמו ונתגיירו מפרישין אותן עולמית שאם לא ימחו בידו אף על פי שעבר בגיותו על דתו מ"מ יאמרו באנו מקדושה חמורה כו' שכבר עשיתי באיסור ועכשיו הותרה לי ואם היה נשוי שאר עריות בגיותו אפי' מצד האם ונתגייר הוא ואשתו עמו כיון שאין האיסור אלא משום גזירה דישראל דלא ליתי לאחלופי כו' הואיל וכבר נשוי הוא אין מפרישין אותם עולמית רק ג' חדשים להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה כדלקמן סעיף ט'".
*לסיכום*
גר אסור בקרובות שמצד אמו – אמו אחותו מאמו, אחות אמו מאמה.
גר באחות אביו ואשת אביו – נחלקו הראשונים דעת השו"ע מותר לדעת הרמ"א ש"ך והב"ח אסור.
אחותו מאביו אשת אחיו אשת בנו אשת אחי אביו אחות אחות אמו מאביה, ואחותו מאביו, ובתו שנתגיירו מותרים