שאלה
רציתי לשאול לגבי הלכות נטילת ידיים: בסידור של הרב זצ"ל, כתוב בהלכות נטילת ידיים של הבוקר, שניתן ליטול מברז, מתי שאין כלי. לא הבנתי כיצד ברז מהווה כלי? ומה המקור של הרב?
תשובה
בנטילת ידים של בוקר לכתחילה צריך כלי, אמנם אם אין כלי כשר בנטילה מהברז ויפתח ויסגור את הברז בכל פעם.
מקורות
נטילת ידים של בוקר
כתב הב"י סי' ד' "ומשמע מדברי הרא"ש דלא בעינן כלי לנטילת שחרית כי היכי דבעינן לנטילת ידים לסעודה וכן כתוב בהגהת מרדכי פרק אלו דברים (ברכות סי' קצב) וכן כתב הר"ן בריש פרק כל הבשר (חולין לז: ד"ה מפני). ומשמע דהוא הדין לשאר דברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה שאינם צריכים לנטילת ידים דשחרית דנטילה זו אינה אלא משום נקיות בעלמא אבל בתשובת הרשב"א (ח"א סי' קצא) כתוב שנשאל למה תקנו ברכת על נטילת ידים בשחרית והשיב איברא כך נהגו בכל מקום לברך בשחרית על נטילת ידים ומקפידין בכל תנאי נטילה כבשעת סעודה ואני לא מצאתי בשום מקום דבר ברור שיצטרך אדם ליטול ידיו שחרית דאי משום שיבתא ובת מלך די ברחיצה ואי משום תפלה וקריאת שמע די או ברחיצה או בנקיון עפר וצרורות כדאמרינן מידי ארחץ במים כתיב ארחץ בנקיון כתיב בכל דבר דמנקי וגם בברכות (טו.) רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא אלא שיש לי קצת דמדומי ראיה לחיוב הנטילה בכלי בשחר ממאי דאמרינן בפרק כל הבשר (חולין קו:) נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כולו כלומר מתנה שתעלה אותה נטילה אפילו לסעודה ואילו לאכילה נטילה בעינן ומדקאמר נוטל ידיו שחרית משמע דהכי קאמר באותה נטילה כשנוטל אדם ידיו שחרית יכול להתנות שתעלה לכל היום ואפילו לאכילה ועוד אמרינן פרק היה קורא (ברכות טו.) הנוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע זו היא קבלת עול מלכות שמים שלמה מדקאמר נוטל ידיו ולא קאמר רוחץ ידיו כמו שאמר (שבת כה:) בערב [שבת] רוחץ פניו ידיו ורגליו משמע לכאורה שצריך בבקר ליטול ידיו בכלי ואם תשאל מאי שנא תפלת השחר מתפלת המנחה וערבית יש לומר לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב (איכה ג כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך צריכים אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותם הברכות שאנו מברכים בכל בוקר ובוקר ולפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו עכ"ל".
וכתב השו"ע בסעי' א' "ירחץ ידיו ויברך: על נטילת ידים. (הגה: וי"א גם אשר יצר, ואפילו לא עשה צרכיו, וכן נהגו) (אבודרהם). מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה, (לקמן סימן ק"ס) כשרים לנטילת ידים לתפלה, מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו".
וכתב המאמר מרדכי ס"ק ג' "מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו. כ"כ מרן ז"ל בשם הרא"ה ומסתמיות לשון זה משמע לי דר"ל שלא יברך עליהם כלל אבל הלבוש כתב דאינו מברך על נטילה אבל מברך על נקיות ידים דלא גרע מעפר וצרורות וכ"מ בדרישה ולפק"ד יש לגמגם בזה דא"כ לא הוה שתיק מיניה מרן ז"ל ומ"ש דלא גרע מעפר וצרורות יש לחלק ולומר דהמים הראוים לנטילה ולרחיצה ונפסלו גרעי טפי מאלו הדברים שאין דרכם אלא בניקיון דמאחר שדרכן בכך ומועילין לנטילה זו שייך שפיר לברוכי עלייהו מטעם דמי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי אבל המים שדרכן ברחיצה ונטילה ונפסלו יש לומר דמאחר דאינו מברך ברכה הראויה להם לא מברך כלל ומיהו הנ"מ לדעת הרא"ה ז"ל אבל מדברי שאר הפוסקים משמע דכשרים לגמרי ובברכה וכמ"ש הב"ח ונ"ל שכ"ה דעת מרן ז"ל ומש"ה סתם וכתב כסברא ראשונה דכשרים ואח"כ כתב דיש מי שאומר שאין לברך עליהם ומ"מ לכתחלה טוב להקפיד בכל הדברים הפוסלים בנט"י דסעודה וכמ"ש ס"ז אבל בדיעבד ובמקום דא"א שרי ואפילו בברכה כנ"ל כוונת מרן ומור"ם ז"ל בזה".
וכתב המשנ"ב ס"ק ז' "עלייהו – והאחרונים הכריעו דיוכל לברך על נטילת ידים ועיין לקמן בסעיף ז' ובמ"ב ס"ק ט"ז", ובבה"ל ד"ה עלייהו כתב – "עי' מ"ב ועיין בשע"ת שכתב שמי שנוהג כהש"ע ונטל בלי ברכה ואח"כ נזדמנו לו מים כשרים יחזור ויטול בלי ברכה ולפי מה שכתבנו לעיל בשם הח"א יוכל ליתן עצה שלא יפסיד הברכה דהיינו שקודם התפלה יטיל מים וישפשף או יעשה צרכיו ואח"כ יטול ידיו במים הכשרים ויוכל לברך. ומהפמ"ג סק"ה משמע ג"כ דכשנזדמנו לו אחר שעה ושתים מים כשרים יוכל לברך על נטילת ידים. וטוב לעשות כמו שכתבנו", וכתב עוד בד"ה ושאר הדברים "עיין במ"א סק"ג ובפמ"ג שמבאר דבריו דכוונת הרמ"א בזה רק לענין אם המים פחות מרביעית אבל אם המים בעצמם פסולין מחמיר הרמ"א כהי"א הנ"ל שלא לברך עלייהו ומביאור הגר"א שעל הג"ה זו משמע דמפרש להרמ"א דס"ל דבדיעבד אינו מעכב כלל בשום דבר וכן באמת משמע פשטא דלישנא דהרמ"א אמנם לא העתקתי כ"ז במ"ב משום דלדינא אין נ"מ בזה דכבר העתקנו שם בסק"ז דהאחרונים אינם סוברים כהי"א הנ"ל".
וכתב הכה"ח בס"ק י' "מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה (הגה לקמן סימן ק"ס) כשרים לנטילת ידים לתפלה מיהו יש מי שאומר וכו'. כתב המגן אברהם ס"ק ג' וז"ל כוונת רמ"א דדוקא מים שנשתנו מראיהן או נעשה בהם מלאכה המוזכרים בסימן ק"ס אבל כלי וכח גברא אינו מעכב ומברך כמ"ש בסעיף ז' עכ"ל (כן הוא לפי הגהת הבאר היטב ס"ק ג' והיד אפרים והלבושי שרד). אבל הישועות יעקב ס"ק ב' תמה על המגן אברהם וכתב שלא ידע מאין המציא דבר זה שיברך ושוב מצא בספר דרישה שכתב שלא יברך יעו"ש. גם המאמר מרדכי ס"ק ב' דחה דברי המגן אברהם וכתב דמאן דקפיד אכלי וכח גברא קפיד אמים הפסולים ומאן דלא קפיד בהא לא קפיד בהא וכן הוא משמעות דברי הפוסקים שהובאו בבית יוסף וכן משמע בהדיא מדברי מור"ם ז"ל בדרכי משה וכו' וכך משמע לי מדברי הלבוש ז"ל עכ"ל. וכן עיקר משום דקיימא לן דספק ברכות להקל אפילו כנגד מרן ז"ל ואפילו כנגד הרוב כמו שכתב זכור לאברהם חלק א' בהלכות ברכות אות ס' וחלק ג' אות ס'". כלומר שלהלכה במים הפסולים לנט"י של סעודה, אם אין לו מים אחרים ונוטל בהם דעת הכה"ח שאין לברך בגלל סב"ל ודעת המשנ"ב שיש לברך.
ב
וכתב השו"ע בסעי' ז' "טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה. הגה: מיהו אינו מעכב, לא כלי ולא כח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ז "לא כלי וכו' – ר"ל דמהני אף להעביר רוח רעה ולכן אם אין לו כלי שלם מותר ליטול מכלי נקוב וכן מפלו"מף אף שאין כאן כח גברא כמבואר לקמן בהלכות נט"י אבל אם שכשך ידיו במים לא מהני לרוח רעה וכדלקמן". ובס"ק טז כתב "אינו מעכב – ר"ל דיעבד לענין הברכה ויוכל לברך ענט"י או אפילו לכתחלה היכא דאי אפשר בענין אחר אבל היכא דאפשר טוב להקפיד".
כתב הכה"ח בס"ק כ"ז "טוב להקפיד וכו'. הגה. מיהו אינו מעכב וכו'. כתב המור וקציעה משמע מתשובת הרשב"א למאן דבעי נטילת ידים בשחרית נטילה מעליא קבעי וכל הדברים המעכבים בנטילת ידים דסעודה כגון כלי וכח גברא ומים פסולים פוסלים בה לבד מניגוב דאינו מעכב וכו' ודלא כמ"ש בהגהת שלחן ערוך ומה שנרשם המראה המקום מתשובת הרשב"א ליתא וכו', וסיים ולע"ד נראה יש חשש ברכה לבטלה כשאין הנטילה הגונה בכל דקדוקי חז"ל במעשה הנטילת ידים שאם לא עשאה כתקנתה לא עשה ולא כלום ואין לברך עליה עכ"ל. ועיין מה שכתבנו לעיל אות יו"ד ומאמר מרדכי אות ב'".
כתב בעוד יוסף חי תולדות ד' "מים הפסולים לנט"י לסעודה פסולים לנט"י שחרית ואם נטל בהם לא יברך על הנטילה. מיהו יש אומרים דאין זה אלא בפסולים הנזכרים בש"ע סי' ק"ס בנט"י לסעודה, אבל דין כלי וכח גברא שלא נזכר בסי' ק"ס, אלא נזכר בסי' קנ"ט, אין פוסלין בדיעבד, ומצי לברך עלייהו, אם לא אפשר לו בהכשר דין כלי וכח גברא, אבל לכתחלה צריך להזהר בכל גוונא, וכנז' באחרונים ז"ל}".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ב סעי' י"ג "בנטילה בבוקר צריך ליטול מכלי ובכוח גברא, ויש אומרים שאין דברים אלו מעכבים. ואם אינו יכול ייטול מברז. וישנה מחלוקת אם יברך או לא, ומכיון שספק ברכות להקל – לא יברך על נטילה כזו. אך כיון שיש אומרים שאם יפתח ויסגור את הברז בכל נטילה – נחשב כח גברא, לכן ייטול כך ויהרהר שם ומלכות בלבו".
העולה
בנטילת ידים של בוקר לכתחילה צריך כלי אמנם אם אין כלי כשר בנטילה מהברז ויפתח ויסגור את הברז בכל פעם.