שאלה
אם אין לו נר הבדלה האם אפשר להדליק מצית ולברך עליו ברכת "מאורי האש"?
תשובה
לכתחילה יש לקחת שני גפוררים ולהצמידם יחד כדי שיהיה אבוקה אין לו יכול לקחת מצית ובתנאי שידליק עבור אור.
מקורות
איתא בגמ' בברכות (נ"ג ע"ב): "אמר רב יהודה אמר רב: אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצוות. אמר רבי זירא: מריש הוה מהדרנא, כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב – אנא נמי לא מהדרנא, אלא אי מקלע לי ממילא – מבריכנא". ובשו"ע (סי' רח"צ סעי' א'), ז"ל: "מברך על הנר: 'בורא מאורי האש' אם יש לו, וא"צ לחזור אחריו. וה"מ במוצאי שבת, אבל במוצאי יוה"כ – י"א שמחזיר אחריו". וטעם הדבר כתב הב"י שם, וז"ל: "וכתב הרא"ש (סי' ג') דטעמא משום דברכה זו אינה אלא לזכר בעלמא שנברא (העולם) [האור] במוצאי שבת, דאי משום הנאת האור מברך, היה צריך לברך בכל פעם ופעם כשנהנה מן האור", עכ"ל. ועוד בטעם הדבר כתב המשנ"ב (שם ס"ק ג'), וז"ל: "ומתי שיזדמן לו אח"כ שיראה אש ויהנה לאור – יברך 'בורא מאורי האש'" וכו', עכ"ל. וכתב בזוה"ק (פרשת ויקהל דף ר"ח), וז"ל: "ולברכא על נהורא דאשא, בגין דכל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו ביומא דשבתא בר אשא חד דקדושה עלאה דאתגליא ואתכלילא בקדושא דשבתא, וכד האי אשא אתגלייא כל אשין אחרנין אתטמרו ואתגניזו קמיה, והאי אשא איהי דעקידה דיצחק דאתלהטא על גבי מדבחא, בגין כך בעי לברכא על נהורא דאשא, והאי אשא לא בעי אשא דחול אלא אשא דשבת… והני אקרון מאורי האש…".
ב
איתא בגמ' פסחים (ק"ג ע"ב), וז"ל: "כי מטא לאבדולי קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא. אמר ליה: למה לך כולי האי? הא מנחא שרגא! – אמר ליה: שמעא מדעתיה דנפשיה קא עביד. אמר ליה: אי לא שמיע ליה מיניה דמר – לא הוה עביד. אמר ליה: לא סבר ליה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר"?!, עכ"ל.
כתב הב"י סי' רח"צ "ומצוה מן המובחר לברך על אבוקה (וכו'). הכי אמר רבא בפרק ערבי פסחים (קג:) וכתב הרב המגיד בפרק כ"ט (שם) פירוש אבוקה כמו חבוקה שיש בה עצים הרבה ומאורות הרבה. ומצאתי כתוב (סוף שו"ת מהר"י וייל) בשם ספר אגודה (שם סי' עט) אבוקה להבדלה והוא הדין נר שתי פתילות: וכתוב בארחות חיים (הל' הבדלה סי' יז) שהר"מ (תשב"ץ קטן סי' פא) היה נוטל אבוקה בידו אף על פי שיש לו נר אחר וכתוב בתוספות שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית עכ"ל".
כתב השו"ע בסי' רח"צ סעי' ב' "מצוה מן המובחר לברך על אבוקה. ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית. הגה: ונר שיש לו שתי פתילות מיקרי אבוקה (אגודה)".
וביאר הכה"ח "מצוה מן המובחר לברך על האבוקה. ופירוש אבוקה כמו חבוקה שיש בה עצים הרבה ומאורות הרבה. בית יוסף בשם הרב המגיד פרק כ"ט. ובכלבו כתב כיון דמברכין מאורי לשון רבים לכך צריך אבוקה שנראין בה מאורות הרבה. אליה רבה אות ה'. ומכל מקום אף כשמברך על הנר יברך מאורי האש, שהרבה גוונין יש באור שלהבת אדומה לבנה וירקרקת. רבינו זלמן אות ד'. ועיין לעיל אות ג'".
ג
וכתב הכה"ח בס"ק י"ב "והאר"י ז"ל היה מדליק נר של שעוה ומברך עליו בורא מאורי האש, ולא היה מבדיל על הנר שבבית רק באבוקה מיוחדת. שער הכוונות דף ס' ע"ב. ועיין בספר פרי עץ חיים שער ח"י פרק כ"ד שנתן טעם בסוד לנר שעוה יעו"ש", וכ"כ המשנ"ב ס"ק ה'.
ועל מה שכתב השו"ע שכשאין אבוקה שידליק נר נוסף על של הבית כתב המשנה ברורה ס"ק ו "נר אחר – משום היכר שהוא לשם מצוה ונראה דמיירי באופן שאינו יכול לקרב את הנר הזה לנר שבביתו דאל"ה הרי יכול לקיים מצות אבוקה:".
אולם הכה"ח בס"ק ט"ו כתב "משמע דלא יצרף נר זה עם נר המיוחד בבית לעשותן אבוקה אלא מבדילין על נר יחידי זה לבד, וכן כתב פסקי תוספות, אבל במגן אברהם משמע דצריך לדבקן. אליה רבה אות ו'. וכל זה רק למצוה מן המובחר ולא לעיכובא כמ"ש בריש הסעיף". ועל מה שכתב שאין זה לעיכובא כן כתב המשנ"ב ס"ק ז'.
ד
כתב השו"ע סעי' ח' "אור היוצא מהעצים ומהאבנים מברכין עליו, אבל במוצאי יוה"כ אין מברכין עליו".
וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ו "מברכין עליו – לפי שגם תחלת בריית האור היה במו"ש ע"י אדה"ר ע"ד זה שהקיש אבנים זה בזה וזה אין שייך במוצאי יוה"כ שלא היה אז תחלת ברייתו וטעם ברכתו הוא לפי שכל היום היה אסור לו להשתמש בהאור ועכשיו הותר לו לכן אין לברך אלא באור ששבת דהיינו שהיה דלוק מבע"י ושבת כל יוה"כ שלא היו יכולין להשתמש בו ועכשיו הותר".
וכתב השו"ע בסעי' ט' "גחלים הבוערות כ"כ שאילו מכניס קיסם ביניהם הוא נדלק, מברכין עליהם, והוא שעשוים להאיר", וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ז "להאיר – אבל אם עשויין כדי להתחמם אין מברכין עליהן שאפילו על הנר אין לברך אם אין עשוי להאיר וכדלקמיה בסי"א".
העולה
לכתחילה יש לקחת שני גפוררים ולהצמידם יחד כדי שיהיה אבוקה אין לו יכול לקחת מצית ובתנאי שידליק עבור אור.