שאלה
אדם שיש לו בעיות עם העור ביד שלו (eczema), ולא יכול לשים תפילין של יד, אלא אם כן הוא שם בגד תחתיו, ועליו מניח תפילין של יד (לא מדובר בגבס אלא מעל חולצו), האם אומרים לו רק להגיד ברכה אחת על תפילין של ראש? או לשים תפילין של ראש ושל יד בלי ברכה?
תשובה
יניח על גבי תחבושת ולא על גבי הבגד, ויברך על של ראש לאשכנזים שנים, ולספרדים ברכה אחת.
אמנם אם קשה לו יניח על בגד דק ויברך על של ראש.
מקורות
כתב השו"ע (סי' כ"ז סעי' ד'): "לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו, לא שנא של יד לא שנא של ראש. הגה: ודוקא בתפילין, אבל ברצועות – אין להקפיד". ועוד כתב (שם סעי' ה'): "אדם שהוא עלול לנזילות ואם יצטרך להניח תפלה של ראש על בשרו לא יניחם כלל, יש להתיר לו להניח תפלה של ראש על הכובע דק הסמוך לראש, ויכסם מפני הרואים. הגה: והמניחים בדרך זה לא יברך על של ראש, רק יברך על של יד להניח". וכתב המג"א שם (ס"ק ו'): "עבב"י דכולם נקטו ש"ר דוקא אבל אם יש לו מכה ביד – אסור להניח על הבגד משום: 'לך לאות' – ולא לאחרים לאות, כמ"ש ססי' זה כנ"ל דלא כהב"ח ומה"ט נרא' דמותר להניחו על הסמרטוטין שע"ג המכה אם לא סגי בלא"ה, דהא לבוש בגד אחר ע"ג והא דלא הניחו הכהנים תפילין על הכתונת היינו משום דלא היו רשאין ללבוש בגד אחר ע"ג".
וכתב המשנ"ב שם (ס"ק י"ח): "ואם יש לו מכה ביד במקום הנחת הקציצה והמכה מתפשטת בכל הקיבורת – מותר לו להניח על הרטיה אם לא סגי בלא"ה, ולא יברך, דהא דעת רוב הפוסקים דחציצה פוסלת, ויברך שתים על הש"ר כדלעיל בסימן כ"ו בהג"ה, אך ילבוש על התש"י מלמעלה בגד אחר כדי לכסותם דהא כתיב בהו: 'והיה לך לאות', ודרשינן: 'לך לאות' – ולא לאחרים לאות. ודוקא על רטיה, אבל להניח תפילין על חלוקו י"א דאסור אפילו ביש לו מכה ואפילו אם ילבוש עליו בגד אחר".
כתב הכה"ח בס"ק כ"ה "יש להתיר לו להניח תפלה של ראש על הכובע דק וכו'. וכן מי שיש לו מכה בידו ולא סגי בלאו הכי מותר להניח תפילין של יד על הסמרטוטין שעל גבי המכה, רק שיכסם בבגד משום דכתיב והיה לך לאות על ידיך ולא לאחרים לאות. מגן אברהם ס"ק ו', וכן כתב אליה רבה אות ה', וכן כתב חיי אדם כלל י"ד אות י"ד, רבינו זלמן אות ח', פרי מגדים במשבצות זהב אות ו' ואות ז', שלמי צבור שם, חסד לאלפים שם. וגם בזה כתב החסד לאלפים בשעת קריאת שמע ותפלה ישתדל שיהיו בלא חציצה כלל", ובס"ק כ"ו כתב "יש אומרים דוקא להניח על הסמרטוטין דאינו רק משום חציצה אבל על בגד אסור אף על גב שילבוש עליו בגד אחר, חיי אדם שם, וכן כתב ארצות החיים והביאו פתחי עולם אות ט'. ויש אומרים דלא שנא, רבינו זלמן שם, סידור בית עובד שם אות כ"ב. וכל זה אם המכה היא בכל חצי עצם הסמוך לקובד"ו לדברי מרן ז"ל ולדברי הגר"א אם היא בכל מקום בשר התפוח שבעצם הקובד"ו ובין בית השחי כמו שכתבנו לעיל אות ג', אבל אם יש מקום פנוי שאין בו מכה וראוי להניח בו תפילין מניח שם ואין להניח על גבי הסמרטוטין משום חציצה והוא פשוט. אמנם הנראה שיש לסמוך בזה על דברי הגר"א ז"ל ולהכשיר כל בשר התפוח שבכל אותו העצם אם יש בו מקום להניח תפילין כי זה יותר טוב מלהניח על גבי הסמרטוטין ויהיה חציצה, עיין לקמן אות כ"ט".
והוסיף המשנ"ב בס"ק י"ט "הכובע דק – אבל על כובע עבה אסור להניחם דלא יוכל לכוין ולצמצם מקום שהמוח של תינוק רופס", וכן כתב הכה"ח בס"ק כ"ז.
ולגבי הרצועות כתב המשנ"ב שם (ס"ק ט"ז): "והאחרונים כתבו דאין להקל רק במקום הכריכות, אבל מה ששייך להקשירה, יש להחמיר אף ברצועות בין בשל יד ובין בשל ראש. וכתבו תוכחת מגולה על המניחים התפילין ע"ג פאה נכרית הנקרא פארוק"ה, ואפילו אם רק הרצועה מונח על הפאה נכרית. ומ"מ משמע מדברי המ"א והח"א דאם יש לו מכה בראשו, ורק במקום שהרצועות מונחים ולא במקום הקציצה – מותר לו להניח הרצועות ע"ג סמרטוטין שעל המכה או ע"ג כובע דק ולברך אף על גב שיש חציצה בין הרצועות כיון דבמקום הקציצה אין חציצה וכן בשל יד אם יש לו מכה אפילו במקום הקף הקשר שסביב ידו מותר לו להניח הקף הקשר ע"ג סמרטוטין ולברך, אך בזה יזהר לכסות מלמעלה כדי שיתקיים: 'לך לאות' – ולא לאחרים לאות". וכתב כה"ח שם (ס"ק כ'): "הט"ז ס"ק ד' והמגן אברהם ס"ק ה' תמהו על מור"ם ז"ל בזה שהרי הרשב"א ז"ל בעצמו סימן תתכ"ז כתב זה להלכה ולא למעשה, ואמר זיל בתר מנהגא, כמו שאמרו בירושלמי: כל הלכה שהיא רופפת בידך ואינך יודע מה טיבה צא וראה מה ציבור נוהגין ונהוג כן, כמבואר כל זה בבית יוסף יעו"ש, והרב הלבוש כתב: נוהגים להקפיד במה ששייך לקשירה בין בראש בין ביד, וכתב הט"ז שם: ונכון הוא, וכן כתב עולת תמיד אות ד', אליה רבה אות ד', יד אהרן בהגהות הטור, רבינו זלמן אות ז', שלמי צבור דף ל"ח ע"א, סידור בית עובד בדיני הנחת תפילין אות י"ז, שתילי זיתים אות י"א. ולכתחלה אף בכריכות נמי ראוי להניחם על בשרו, ובשל ראש מה שתלוי על בגדיו אין להחמיר כלל. פרי מגדים במשבצות זהב אות ד'. וכן כתב שתילי זיתים שם דבמקומו נוהגים להקפיד אף במה שאין שייך לקשירה. ובשו"ת יד אליהו סימן ג' העלה דחציצה בחנם בלי צורך פשיטא דאינו נכון אף ברצועות, אבל ביש לו איזה צער או קפידא בדבר שרוצה לעשות כן אין להקפיד כלל ברצועות יעו"ש, והביאו בית עובד שם, וכתב: וכן עיקר, ועיין במגן אברהם שם".
העולה
יניח על גבי תחבושת ולא על גבי הבגד, ויברך על של ראש לאשכנזים שנים, ולספרדים ברכה אחת.
אמנם אם קשה לו יניח על בגד דק ויברך על של ראש.