שאלה
האם יש דין בכור לעניין "פטר רחם" לזוג תאומים, כאשר נולדו בניתוח קיסרי?
תשובה
אין להם דין בכור לעניין ירושה ופדיון בכור וגם להבא אחריהם.
מקורות
איתא במשנה בבכורות דף מז ע"ב "אי זהו בכור לנחלה ולכהן: המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינין. המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים, והמפלת ליום ארבעים – הבא אחריהם בכור לנחלה ולכהן. יוצא דופן והבא אחריו – שניהן אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן, ר"ש אומר: הראשון – לנחלה, והשני – לחמש סלעים". ובגמ' "ראשון לנחלה לא – וילדו לו בעינן, לחמש סלעים נמי לא – פטר רחם בעינן, שני לנחלה לא – ראשית אונו בעינן, לחמש סלעים נמי לא – קסבר: בכור לדבר אחד – לא הוי בכור. רש"א: הראשון – לנחלה, והשני – לחמש סלעים; ר"ש לטעמיה, דאמר: תלד – לרבות יוצא דופן והשני לחמש סלעים קסבר: בכור לדבר אחד – הוי בכור".
וכתב השו"ע בחושן משפט הלכות נחלות סימן רעז סעיף ז "יוצא דופן והבא אחריו שניהם אינם בכורים, הראשון לפי שלא נולד, ונאמר: וילדו לו בנים (דברים כא, טו); והשני שהרי קדמו אחר".
ולעניין בכור כתב השו"ע ביו"ד סי' ש"ה סעי' כ"ג "יוצא דופן והנולד אחריו כדרכו, שניהם פטורין. הראשון, מפני שלא יצא מהרחם; והשני, מפני שקדמו אחר". וביאר הט"ז בס"ק כ' "מפני שקדמו אחר. אף על גב דאותו אחר לא פטר רחם מ"מ כיון שזה הנולד אחריו לא הוה בכור לנחלה דהא לאו ראשית אונו הוא לא הוי נמי בכור לכהן דבכור לדבר א' דהיינו לרחם ולא לולדות לא הוה בכור הכי אמרינן בפרק יש בכור דף מ"ז".
העולה
אין להם דין בכור לעניין ירושה ופדיון בכור וגם להבא אחריהם.
