שאלה
כאשר מברכים ילדה בליל שבת, האם מברכים בברכת כהנים "יברכך ה' וישמרך" שזה בלשון זכר?
תשובה
ברכת הבנות ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה, ואח"כ יאמר ברכת כהנים כנוסח המופיע בתורה ואין לשנות. ואם ירצה להוסיף אח"כ יוסיף.
מותר לברך כברכת כהנים ואין בכך איסור, וכן יכול להניח את ידיו בשעה שהוא מברך אותם, ויש שנהגו להניח רק ידי ימין וכן נהג מרן הרב.
מקורות
בטעם מדוע מברכים בליל-שבת, כתב במעבר יבק (שפתי רננות פרק מג), וז"ל: "ומנהג לברך (הבנים) בשבת קודש ובפרט בליל-שבת סוד שבת מלכתא. ועוד כי אין השטן ופגע רע בשבת שיקטרג על הברכה שנדחו מערב-שבת לנוקבא דתהומא רבה, וצורך גבוה הוא לברך האדם בניו בשבת, ואם יש לו בת גם היא יברכנה, ובפרט בליל-שבת. והמשכיל יבין מעצמו כי כנים הדברים". וראה ביעב"ץ בסידורו ליל-שבת (אות ז) מש"כ בזה.
כתב הכה"ח סי' רס"ב ס"ק טו"ב "וכתב הרב יעב"ץ ז"ל בסידורו הנקרא עמודי שמים דף שד"ם ע"א אות ה' מנהגן של ישראל לברך הילדים בליל שבת אחד האבות ואחד הרבנים אחר התפלה או בכניסה לבית, שאז חל השפע, וראוי להמשיכו על הילדים ביחוד שאין בכוחם להמשיך שפע במעשיהם, אבל על ידי גדול אמצעי משובח הוא ויורד וחל ונאחז ביותר בקטנים שעדיין לא טעמו טעם חטא, ועל ידיהם הוא מתפשט יותר, אבל גם הבנים הגדולים מקבלים ברכה מאבותיהם, ונכון הוא עכ"ד. וכן כתב הרב מעבר יבק מעבר ג' פרק מ"ג יעו"ש. והביא דבריהם הפתח הדביר אות ד'".
ב
עיין כה"ח (סימן רסב ס"ק טוב), וז"ל: "ואם צריך לנשק ולברך בב' ידים או סגי בא', עי"ש בפתה"ד שהעלה שאין לנשק רק יד ימין, משום דה' גבורות של יד שמאל הם כלולים בה' חסדים שביד ימין, וכשמנשק יד ימין הם מתמתקים ומקבל שפע מי"ס, עי"ש", עכ"ל. וכתב במאמר מרדכי (שבת פי"ט הערה סה): "ומה שנקט הבן איש חי (ש"ש בראשית סעיף כט) לשון "ידי", הוא לאו דווקא". וכתב במעבר יבק (שפתי רננות פרק מג): "כשישים אדם ידו על ראש הקטן המתברך, שנאמר (בראשית מח, יד): "וישלח ישראל את ימינו", וכתיב (שם, ב): "ויברכם ביום ההוא לאמר", כי ביד אדם ט"ו פרקים כמנין ט"ו תיבות שבברכת כהנים, לומר יחילו על ראשך הברכות שבשלושה פסוקים אלו שהם ט"ו".
ג
כתב במעבר יבק (שפתי רננות פרק מג) שאת הבנות היה מברך: "ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה". וכן כתב בסידור היעב"ץ נוסח זה מקורו במגילת רות (ד,יא): "יתן ה' את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה". ואח"כ הביאו שם שיאמר את ברכת הכהנים: "יברכך ה' וכו'", כלשון זכר וכן כתב בסידור קול אליהו וכן הוא בסידורים. ולמעשה אין לשנות מלשון הפסוק.
כתב היעב"ץ (בסידורו עמודי שמים), וז"ל: "ואם ירצה יוסיף כפי צחות לשונו". וראה ברבבות אפרים ח"ו עמ' קס"ט.
ד
כתב הרמ"א סי' קכ"ח סעי' א' "אין לזר לישא כפיו, אפי' עם כהנים אחרים, בפ' ב' דכתובות דזר עובר בעשה, ותוספ' פ' כל כתבי לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה, ואפשר דעם כהנים אחרים שרי וצ"ע".
וכתב המשנ"ב ס"ק ג' "ואין לזר – דכתיב כה תברכו וגו' אתם ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה עשה ועיין בב"ח שכתב דדוקא עם נשיאת כפים ואפילו אם לא בירך מתחלה אקב"ו וכו' אבל אם יברך ברכת כהנים בלא נשיאת כפים אינו עובר בעשה ומפמ"ג משמע דאיסור יש בכל גווני. כתב בספר מגן גבורים דהא דאמרה תורה אתם ולא זרים אינו רק במתכוין לכוונת המצוה אבל אי לא מכוין כלל לכוונת המצוה רק שלא לעבור על דברי חבריו שחשבו שהוא כהן ואמרו לו עלה לדוכן פשיטא דאין כאן איסור עשה כלל עי"ש ונ"ל דכ"ז דוקא למאי דקי"ל לעיל בסימן ס' ס"ד דמצות צריכות כונה דאל"ה אינו מותר רק דוקא אם מכוין בפירוש שלא לשם מצוה או שאינו מכוין כלל לברכה ועיין בבה"ל", וכתב בבה"ל ד"ה דזר עובר "עיין במשנה ברורה שכתבנו ונ"ל דכ"ז דוקא למאי דקי"ל דמצות צריכות כונה וכו' ולכאורה לפ"ז יש לתמוה על מנהג העולם שנוהגין לברך אחד לחבירו בין שהוא כהן או זר בעת שמלוה אותו בלשון יברכך וגו' ואף דברכה כזו הוא שלא בשעת התפלה וידוע הוא מה שאיתא בירושלמי פ"ד דתענית לא מצינו נשיאת כפים בלא תפלה הלא זהו בודאי רק תקנתא דרבנן דקבעוהו בתפלה ומדאורייתא אינו תלוי בזה כלל תדע דהלא תפלה גופא לרוב הפוסקים הוא דרבנן וא"כ כיון דמדאורייתא יוצא בברכה בעלמא כשמברך אותם אפילו שלא בשעת תפלה וע"ז אמרה התורה אתם ולא זרים האיך מותר לזר לברך אחד לחבירו בלשון זה וא"כ יש ראיה ממנהג העולם להא דקי"ל מצות צריכות כונה. ואולי יש לומר דטעם המנהג משום דס"ל כהב"ח דדוקא בפריסת ידים עובר הזר בעשה א"נ דכיון דתקנו רבנן שלא לישא כפים בלא תפלה שוב מי שאומר פסוקים אלו של ברכת כהנים בלא תפלה בין כהן בין ישראל הוי כמכוין בפירוש שלא לקיים בזה המצוה דברכת כהנים ולכן שרי".
וכתב הכה"ח בס"ק ח' "וזהו שכתב כאן בהגה אפילו עם כהנים אחרים ר"ל דאפילו עם כהנים אחרים דנוכל לומר דאינו עובר בעשה יש להחמיר ולאסור. והב"ח תירץ דאיסור עשה ליכא אלא באומר ברכת כהנים בנשיאת כפים אבל בלא נשיאת כפים אפילו עולה לדוכן ליכא איסור עשה יעו"ש, ולע"ד נראה לתרץ בס"ד דהא דזר עובר בעשה הוא דוקא אם מכוין לקיים המצוה לברך את ישראל כמו שנצטוו הכהנים אבל אם אינו מכוין לקיים מצות ברכת כהנים רק כמו שמברך אדם לחבירו אינו עובר וזה שכתבו התוספות לא ידע ר"י וכו' ר"ל אם לא יכוין לקיים מצות ברכת כהנים אלא כמו ברכה בעלמא שמברך אדם לחבירו ודו"ק, ובספר הפלאה בכתובות שם כתב בשם ספר חרידים שיש מצות עשה על הישראל שיתברך וכיון שהוא זר ועולה לדוכן אינו מתברך כדאמר לקמן סעיף כ"ד עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה יעו"ש, והביאו שערי תשובה אות ב'".
העולה
ברכת הבנות ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה, ואח"כ יאמר ברכת כהנים כנוסח המופיע בתורה ואין לשנות. ואם ירצה להוסיף אח"כ יוסיף.
מותר לברך כברכת כהנים ואין בכך איסור, וכן יכול להניח את ידיו בשעה שהוא מברך אותם, ויש שנהגו להניח רק ידי ימין וכן נהג מרן הרב.