שאלה
האם מותר להשתתף ביריד או תערוכה שנמצאת בחצר של כנסייה?
תשובה
אם עובר דרך החצר ויש אפשרות בחצר למעבר למקום אחר, ואין בחצר יריד או תערוכה וכדו' של עבודה זרה, מעיקר הדין מותר, אך טוב להימנע כמבואר בספר חסידים.
אך אם אין בחצר מעבר למקום אחר אסור.
מקורות
כתוב בגמ' בעבודה זרה דף יב ע"א "ת"ר: עיר שיש בה עבודת כוכבים – אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת, דברי רבי מאיר; וחכ"א: כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום – אסור, אין הדרך מיוחדת לאותו מקום – מותר".
וכתב השו"ע ביו"ד סי' ק"נ סעי' א' "מצוה להתרחק מדרך עבודת כוכבים ד' אמות".
ב
וכתב הטור בסי' קמ"ט "עיר שיש בה אליל אסור לילך שם אם הדרך מיוחד לאותו העיר לבד כגון שאין הדרך כבושה מכאן לשם אלא לאותה העיר אבל אם יש מעבר לעבור משם לעיר אחרת מותר ופירש"י דטעמא משום חשדא שיחשדוהו שהולך לשם לאליל ומשום הכי קאמר בירושלמי שלא אסרו אלא באכסנאי אבל בן עיר מותר. שיירא מותר שכן דרך שיירא לילך בכל מקום.
כתב א"א הרא"ש ז"ל יש שכתבו שאם יהודים דרים בעיר מותר דתלינן דלדבר עם היהודים הולך שם ומתוך הירושלמי אינו משמע כן דלא שרי אלא בבן עיר שהיה חוץ לעיר והולך לביתו ע"כ
וכתב הרשב"א ומשום הך טעמא דחשדא אפילו ישראל הדר בעיר שיש בה אליל אסור לילך לרחוב שאליל שם אם אין אותו רחוב פתוח לשווקים אחרים דנראה כהולך שם כדי לעובדה וכל שכן שאסור ליכנס לעולם לחצר אליל ואפי' לדבר עם אחד מהם ואפשר אפילו על עסקי רבים ואפילו על פקוח נפש אסור ליכנס שם כדאמרינן גבי מעיין המושך מים לפני אליל שלא ישתה אפילו אי מאית אי לא שתי ע"כ
והר"י כתב ומשום אליל שבעיר אין לאסור לילך שם אלא מיירי שעושין יריד ביום האיד ולפי שעכו"ם מתקבצין מכמה מקומות והולכים שם אסור שלא יהא נראה כאחד מהם הולך שם לסחורה ולכבד אליל אבל בעיר שעושין שם יום איד ואין הולכין שם משאר מקומות לא מצינו שיהא אסור לילך לשם משום חשדא וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל".
וכתב הדרכי משה בס"ק א' "ונראה לפי זה דאף לחצר שיש בו עבודה זרה מותר לילך הואיל וה"ר יונה והרא"ש סבירא להו דאינו אסור אלא כשעושים יריד ביום האיד הא בלאו הכי שרי ואפילו לפי מה שכתב הרשב"א דאפילו על עסקי רבים אסור לילך שם ומשמע דאפילו אם אין יריד שם אסור לילך שם מכל מקום משמע דלא אסור רק כשאין דרך עובר משם למקום אחר אבל אם עובר דרך משם למקום אחר שרי דלא גרע מעיר שיש בה עבודה זרה. אמנם בספר חסידים כתב דכל ההולך דרך שם אין תפלתו נשמעת תוך שלשים יום אבל לא מחמירים בזה כל כך".
וכתב השו"ע בסי' קמ"ט סעי' א' "עיר שעושים בה יריד ביום חגם, והעובדי כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם לכבוד עבודת כוכבים, מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה. היתה חוצה לה, מותר ליכנס בתוכה. ההולך ממקום למקום, אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה".
ובסעי' ב' "בד"א, באכסנאי. אבל בן עיר, מותר. ואם הולך בשיירא, מותר. הגה: חצר של עבודת כוכבים, י"א דדינו כעיר של עבודת כוכבים ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם וי"א דבכל ענין אסור, אם אין דרך עובר בו למקום אחר. אבל כשדרך עובר למקום אחר, לכולי עלמא מותר. וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר, (רשב"א) ומ"מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו".
העולה
אם עובר דרך החצר ויש אפשרות בחצר למעבר למקום אחר, ואין בחצר יריד או תערוכה וכדו' של עבודה זרה, מעיקר הדין מותר, אך טוב להימנע כמבואר בספר חסידים.
אך אם אין בחצר מעבר למקום אחר אסור.