שאלה:
כפי הבנתי, מותר לספרדים לחמם בשבת על גבי הפלטה אוכל שיש בו מעט רוטב.האם לאשכנזים מותר לאכול מאוכל זה?
האם מותר לאשכנזים לבקש מספרדי לחמם עבורם מאכל זה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
הספרדים מחמירים בעניין אוכל שיש בו רוטב, ואפילו אם הוא חם קצת, לא מחממים יותר, והאשכנזים מקילים אם האוכל חם קצת[1]. לפיכך, מה שכתבת שהספרדים מקילים – אינו מדויק.
הכלל הוא, אוכל יבששמבושל כל צורכו – מותר להניח על גבי סיר[2], אפילו אם הוא יגיע לידי חום של יד סולדת בו. אוכל שיש בו רוטב אפילו כלשהו – אסור להניחו על גבי סיר או מיחם, אך אם ישהה את האוכל שם זמן רב (24 שעות), ואפילו אז הוא לא יגיע לידי חום של יד סולדת בו – מותר[3].
מקורות:
[1]כתב השו"ע (סי' שי"ח סעי' ד'), וז"ל: "תבשיל שנתבשל כל צרכו – יש בו משום בישול אם נצטנן. הגה: וי"א דוקא אם מצטמק ויפה לו (רבינו ירוחם ח"ג); ואם לא נתבשל כל צרכו, ואפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי – שייך בו בישול אפילו בעודו רותח; וה"מ שיש בו בישול אחר בישול, בתבשיל שיש בו מרק, אבל דבר שנתבשל כבר והוא יבש – מותר לשרותו בחמין בשבת". אבל הרמ"א (שם סעי' ט"ו) היקל יותר והתיר לחמם תבשיל לח שהתבשל כל צורכו כל זמן שהתבשיל עדיין חם במקצת אף שאין היס"ב, וז"ל: "ויש מקילין לומר דכל שאין נותנו ע"ג האש או הכירה ממש רק סמוך לו, אפילו נצטנן – מותר (המגיד פרק כ"ו). ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי". אך תבשיל לח שהתקרר לגמרי גם הרמ"א אוסר לחמם באופן שיגיע לחום שהיד סולדת בו. ובביאור דעתו עיין משנ"ב (שם ס"ק צ"ז), כה"ח שם (ס"ק קנ"ד), חזו"א (מועד סי' ל"ז אות י"ג).
[2]שו"ע (או"ח סי' רנ"ג סעי' ה').
[3]ראה בשו"ע (סי' שי"ח סעי' ט"ו) ובמשנ"ב שם (ס"ק כ"ג). וראה עוד בשו"ע (סי' רנ"ג סעי' ה') ובחזו"א (סי' ל"ז ס"ק י"ג), וראה בהרחבה במאמר מרדכי שבת (ח"ג פרק נ"א סעיפים י"ב-ט"ו).