שאלה:
כאן בחו"ל, כאשר אנו נכנסים בערב שבת אחר חשיכה לבית הכנסת, הגוי מדליק אור בכל האולמות, ובצאתינו מן הקודש הוא מכבה אותם. כך שהגוי בעצם עושה מלאכה הזאת בשביל יהודי. האם זה מותר, או יש אופן אחר שמותר?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
רצוי מאוד להתקין כמה שעוני שבת שהם יכוונו את ההדלקה והכיבוי.
ואם אי אפשר -מותר לשכור גוי בערב שבת להדליק אור תמורת תשלום בבית הכנסת בשבת, בכפוף לכמה תנאים:
- חישוב שכרו יהיה בקבלנות דהיינו בתשלום כולל עבור שלושים פעם שיעשה פעולה הזאת ולא עבור כל פעולה בנפרד.
- לא יזכירו שעליו לעבוד ביום השבת כלל.
- טוב שישאירו אור אחד דולק מערב שבת.
ובאופן זה מותר לשכרו בערב שבת ללא חשש:
- משום חשד – כיון שזה לצורך מצוה ובשל רבים.
ב. הנאה ממעשה גוי – כיון שנעשה לצורך מצוות תפילה ולימוד, ו"מצוות לאו ליהנות נתנו" ולכן גם לא צריך למחות בו[1].
מקורות:
[1] וראה בשו"ת רב פעלים (או"ח ח"ב סי' מ"ג) מה שהאריך בזה, והעלה: "זאת תורת העולה לנידון השאלה, שיש להתיר להם ע"פ התנאי הזה: (א) שיעשו עסק הדלקת הנירות וכבייתם בקבולת, שקוצצים שכר לגוי בעד עסק זה של כביה והדלקה של כל יום, כל שלשים עסקים בשני רופייא או פחות או יותר. (ב) ולא יזכירו לו שבת כלל, דאז בכה"ג אפילו אם יבא הנכרי להדליק בשחרית בפני ישראל – אין צריך למחות בו, דמה שצריך למחות הוא מדרבנן מטעם חשדא שחושדין דעבוד בלא קבלנות וקציצה, וכיון דהוא במקום מצוה, וגם הוא בשל רבים לא חיישינן לחשדא בכה"ג, וכאשר העלינו לעיל. (ג) ולתוספת מרובה לחזקת ההיתר, כתבנו שיהיה נשאר בבית הכנסת נר אחד דולק מבעוד יום, וזה הנר יניחו אותו במקום שאפילו אם ישבר ויפול לא יצא ממנו שום נזק. וגם עוד עשינו חיזוק להיתר זה דנדון השאלה, מסברת פני אריה דמצות לאו ליהנות נתנו, וכאן אין להקהל הנאה אחרת לעצמם מאור הנירות האלה, אלא רק הנאת מצוה, ובזה ההיתר עולה ברור בשופי בעזה"י.
ובספר שואל ומשיב מהדורא תניינא ח"ב שאלה י"ד, נשאל ממה שנהוג בימות החורף בעומדם בלילות שבת קודש והולכין לבית הכנסת, יש מעמידין הגוים מע"ש, ומצוים אותם להדליק להם נר, אם צריך למחות בידם, וכתב , ואף דחלילה וחלילה להקל נגד דברי הש"ע ורמ"א, מ"מ בית הכנסת כיון דיש בו צד מצוה ללמוד ולהתפלל מתוך הספר, וגם בבית הכנסת מצוה להרבות בנירות ובפרט בשבת, דאין הידור אם ילכו בחשך, ובאורים כבדו ה', על כן נ"ל דאם עושין כן אין מוחין בידם דיש להם עמודים לסמוך עליהם, וטוב להעלים עין וכו' ע"ש. והנה הגאון הנז' כתב כן על אותם דהם מצוים לגוי שידליק בשבת, אך אנן בדידן התרנו בדבר השאלה ע"פ יסוד חזק של היתר, ובזה נורה להם לכתחילה לעשות כן בלי שום פקפוק, והלכה רווחת היא בידינו". ועי"ש הרחיב בזה,וראה בכה"ח (סי' רע"ו ס"ק ח'), וראה במשנ"ב (סי' רע"ו ס"ק מ"ה).