שאלה:
בשו"ע סי' ש"ח סעי' נ"א מובא, שיש להסתפק אם מותר לטלטל שעון בשבת, ופשט המנהג לאסור. המשנה ברורה שם בס"ק קס"ח מתיר לטלטל שעון יד. האם מכאן יש להסיק, שלפי מרן המחבר יש מקום להחמיר ולאסור טלטול שעון יד בשבת?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עיין בכה"ח (סי' ש"ח ס"ק רע"ו), שהביא מכמה פוסקים, שפשט המנהג לטלטל שעון יד במקום שמותר לטלטל, ואין בו משום מוקצה[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' ש"ח סעי' נ"א): "מה שמורה על השעות שקורין רילוז"ו, בין שהוא של חול בין שהוא של מין אחר – יש להסתפק אם מותר לטלטלו הג"ה וכבר פשט המנהג לאסור". וטעם האיסור הוא – משום כלי שמלאכתו לאיסור, כלומר ל"מדידה". או שעונים העשויים חוליות שבהם יש חשש שיעשה פעולה אסורה בהרכבתם או בפירוקם.
כתב בשו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' קכ"ג) שבזמנינו מותר לטלטל את השעון, כיון שכל מה שנאסר זה דווקא שעון חול או שעון שמש אבל שעונים שלנו שמשערים את השעה ולא על ידי חול וכדו' – אינם בכלל מדידה שנאסר. והביאו הברכ"י שם (ס"ק ה'). וכתב הפרי מגדים (א"א ס"ק ע"ח): "ולענין טלטול, יש לומר דעתה תכשיט הוא לכל אדם, ואפשר להתיר", ועיין במשנ"ב (שם ס"ק קס"ח) שכתב שלכן בשעונים שלנו יש להתיר.
ואין לחוש לאסור שמא יתקן, כיון ששעונים שלנו פועלים מעצמם ואין חשש שהאדם יעשה בהם פעולה האסורה, ולכן מותר לטלטלם.
ובכה"ח (סי' ש"ח ס"ק רע"ו) הביא מכמה פוסקים שפשט המנהג לטלטל שעון יד במקום שמותר לטלטל ואין בו משום מוקצה, וז"ל: "וכן מסיק בספרו יוסף אומץ סוף סימן ט"ז לדחות הוראת הרב שבות יעקב חלק ג' סימן כ"ו דאסר הטלטול, דליתא, בשכבר גדולי עולם התירו, כמו שכתב הרב פנים מאירות, ושבזמנינו פשטה הוראה להקל, יעו"ש. וכן כתב המחצית השקל ס"ק ע"ח. וכן כתב הרב פרי האדמה חלק ד' דף ד' ע"ג להתיר טלטולו, וגם מטעם שרוב בני אדם תולין אותו לנוי ולתכשיט, יעו"ש. וכן כתב אשל אברהם אות ע"ח. וכן כתב הפתח הדביר אות כ"א דכבר נתפשט ההיתר בינינו לטלטל כלי השעות בשבת בלי שום סרך מצוה, ופוק חזי מאי עמא דבר, יעו"ש. ובאות כ"ג כתב דאף כלי השעות של התלמידי חכמים, שאינו מיופה ואינו של כסף שעשוי לתכשיט, אפילו הכי – מותר לטלטל, דלא פלוג, ולא דמי למורה השעות שנסתפק בו השלחן ערוך, יעו"ש". וראה מאמר מרדכי שבת (ח"ד פרק ע"ו סעי' פ'-צ"א).