הורדת כביסה

שאלה:

האם מותר בשבת להוריד מהחבל:

א. בגדים שהתייבשו כבר לפני שבת?

ב. בגדים שהיו רטובים בערב שבת? האם צריך לחשוש למה שנאמר במסכת ביצה, כיון שהוקצה בבין השמשות הוקצה לכל היום?

תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)

השו"ע (סי' ש"א סעי' מ"ה) כתב, שאסור לתלות כביסה רטובה בשבת, אך אם שטחם בערב שבת אינו חייב לסלקם בשבת. עיי"ש במשנ"ב (ס"ק קס"ז), כה"ח שם (ס"ק רס"ב), ובבא"ח (ש"ש פר' ויחי אות א'). ועיי"ש שכתב, שאם שטחן בערב שבת אינו חייב לסלקן. ועיין בחוברות על הלכות שבת שכתבנו (חוברת מס' 11), שכיום האנשים חשדנים יותר, חיישינן שאם יראו את הכביסה בשבת ילמדו שמותר לתלותה בשבת ולא ידעו שנתלתה בערב שבת, אין ראוילהשאיר את הכביסה תלויה בשבת. ואם השאיר -לא יסלק את הכביסה בשבת כי חיישינן שמא יראוהו הרואים ולא יבדילו בין סילוק להנחה, למרות שמעיקר הדין מותר לסלקן בשבת[1].

ב. בגד שהיה רטוב בערב שבת בין השמשות, באופן שאם יגעו בו יסחטו ממנו מים, בגד זה איתקצאי לבין השמשות ואיתקצאי לכולי יומא^[2].

מקורות:

[1] דינים והנהגות ממרן החזו"א (פ"ט), וראה מאמר מרדכי שבת (ח"ג פרק ס"ב סעי' מ'-מ"א).

[2] ואסור גם בשבת לטלטל אותם אפילו אם יבשו ממש, שכבר הקצה והסיח דעתו מהם, וכן פסקו רוב הפוסקים, ויש שמתירים ללובשם אף על פי שהיו רטובים בבין השמשות כדין "גמרו ע"י אדם" שמובא בכלבו סי' נ"ח (כגון: סיר חמין שיש בו קטניות שאינן מבושלות ומתבשלות במשך כל הלילה – מותר לאוכלן, ולא אמרינן מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, כיון שבדרך כלל יודעים שקטניות מתבשלות במשך כל הלילה, ולכן אין אדם מקצה אותן מדעתו). ולשיטתם הוא הדין למגבת או שאר בגדים שהיו רטובים בבין השמשות, שכיון שעתיד להיות מוכן וראויבשבת, לא אמרינן מיגו דאיתקצאי, וכן פסקו עוד ראשונים, והובא גם במשנ"ב (סי' ש"י ס"ק י"ט) להלכה.

ולמעשה אין הלכה כן, ויש לחלק בין בגד רטוב בבין השמשות לאוכל שאינו מבושל בבין השמשות – משום שאוכל זה נחשב גמרו בידי אדם, אך בגדים אלה אין גומרם בידי אדם, שהרי כאשר אדם מניח תבשיל על האש הרי זה ודאי שהאש מבשלו, אך אדם שתולה מגבת לייבוש בחוץ, אין זה ודאי שהמגבת תתייבש, שהרי עלול לרדת גשם (או טל) או שיירטבו באופן אחר.

וכן פסק המשנ"ב (סי' ש"ח ס"ק ס"ג) גבי מה שכתב השו"ע (שם סעי' ט"ז): "חלוק שכבסו אותו ותחבו בו קנה ליבשו – יכול לשמטו מעל הקנה" וכו', כתב: "ותחבו בו קנה – היינו מע"ש. וגם מיירי שנתייבש קצת מבעוד יום, דאם היה טופח על מנת להטפיח בבין השמשות – אסור לטלטל החלוק כל השבת דמיגו דאיתקצאי לבין השמשות, וכדלעיל סי' ש"א סעי' מ"ו בהג"ה, אתקצאי לכולי יומא".

ועל כן, מגבת או בגד שבין השמשות היו רטובים ונתייבשו – הרי זה מוקצה, כיון שבבין השמשות לא היו ראויים להשתמש בהם, ומיגו דאתקצאי לבין השמשות, אתקצאי לכולי יומא. וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' מ"ז).