שאלה:
האם טוב להחמיר ולנהוג כמנהג רבנו תם לגבי זמן צאת השבת?
תשובה:.(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
בענין חומרת ר"ת במוצש"ק. כל חומרא שאדם מחמיר על עצמו טובה היא, ובתנאי שידע שזוהי רק חומרא ולא עצם הדין.
בארץ ישראל אנו נוהגים כדעת מהר"ם אלשקר[1], שפסק כגאונים ולא כר"ת. ועינינו הרואות, שבמוצש"ק מספיק להחמיר רק 40 דקות אחר השקיעה[2].
מקורות:
[1]שו"ת מהר"םאלאשקר (סי' צ"ו).
[2]ראה ברכי יוסף (או"ח סי' רס"א אות א' באורך), ומחזיק ברכה (שם אות ז'), וז"ל: "ושעור זמן בין השמשות וכו'. בספרי הקטן ברכי יוסף בראש הסימן כתבתי משם הרב גנת ורדים בתשו' כ"י שהעולם נהגו כסברת הגאונים בשיעור זמן בין השמשות וכו', ע"ש. ועתה נדפס ספר גט מקושר לעטרת ראשי מורי הרב זלה"ה וראיתי שכתב בביאורו לתוספי הרא"ם סוף ה' כפור דף ק"ח ע"ב גם כן שמנהג העולם על פי סברת הגאונים שתכף אחר השקיעה מתחיל זמן בין השמשות שהוא ג' רבעי מיל, וסברא זו קרובה לדעת, ומנהגן של ישראל תורה היא ויש להם על מה שיסמוכו. ומי שירצה להחמיר כר"ת – תע"ב". ועוד כתב בקונטרס אחרון (שם אות ב'), וז"ל: "ושיעור זמן בין השמשות וכו'. לפנים כתבתי שמורי הרב זלה"ה כתב שמנהג העולם כסברת הגאונים וכו'. ועתה ראיתי למורינו הרב מהרי"ךזלה"הבשו"ת בתי כהונה ח"ב סי' ד' שכתב גם כן דסוגייןדעלמא דלא כר"ת, ופשטה הוראה בכל תפוצות ישראל כסברת החולקים. אף כי לפי הספרים הנמצאים רוב הראשונים כר"תסבירא להו, הואיל ובמספר הדורות סוגייןדעלמא דלא כוותיה, אית לן למימרדמאז ומקדם גמרו רוב הראשונים דלא כר"ת אלא שלא זכינו לדבריהם, כמ"ש מהריק"ו שרש נ"ד… אמנם קושטא הוי דמנהג העולם כך וכמ"ש הרב המוסמך מהר"חאבולעפיא הזקן שהיה תלמיד מהרימ"ט וקרוב לזמן מרן, כמו שכתבתי בספרי הקטן ברכי יוסף ע"ש. ואולי דגם מרן ידע דמנהג העולם דלא כר"ת, ולרוב קדושתו בהיות הדבר נוגע לגופי תורה לא רצה לומר סוגיאדעלמאהיכי אזלא ופסק כר"ת. ודוק ואין להאריך". וכך פסק כה"ח (שם ס"ק א'). וע"ע שו"ת רב פעלים (או"חח"ב סי' י"ט), מעשה נסים (עמ' קנ"ו ס"ח). וע"ע מאמר מרדכי שבת (ח"ב פרק מ"א סעיף ו'), וז"ל: "אף על פי שמאחרים להוציא את השבת, אין זה משום שחוששים לשיטת רבנו תם הסובר שיש להוציא את השבת ע"ב דקות אחר השקיעה, מכיון שבארץ ישראל לא חוששים לדעת רבינו תם". ולכן, מן הדין אין חיוב להמתין עד שיגיע זמן רבנו תם, ומותר לעשות מלאכה אחרי שתעבור תוספת השבת שאחרי "צאת הכוכבים". ועיין בהערות שם באריכות.