שאלה:
בשבת שעברה התארחתי אצל ידידים. בבוקר התפללנו בבית הכנסת שבו הם נוהגים להתפלל. לאחר קריאת התורה, לפני מוסף, חילקו שם משקה חריף למתפללים. התפלאתי מאד על מנהג זה, ושאלתי את ידידי על כך, הוא טען שאין בעיה הלכתית בדבר, ושכך נהגו תמיד בבית-כנסת זה.
על כן, אני פונה לכבודו בשאלה – האם מותר לאכול ולשתות בבית הכנסת באמצע התפילה? אם כן, מהו המקור למנהג זה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אסור בשום פנים ואופן לאכול באמצע התפילה[1], וכ"ש שאסור לשתות משקה חריף בביהכנ"ס בזמן התפילה, ואפי' לאחר קריאת ס"ת לפני מוסף. אבל אם נהגתם, שלאחר התפילה שיש שמחה בבית הכנסת, מקדשים על היין ומרימים כוסית לברך את בעל השמחה – מותר [ולא ירבו בשתיה חריפה][2], ובלבד שישתו רביעית יין או יאכלו כזית מזונות, ורק אז מותר לשתות שאר המשקים ופירות וירקות, שאם לא כן אין קידוש במקום סעודה[3].
מקורות:
[1] ראה (מאת מרן הרב מרדכי אליהו) בהערה פ'.
[2] ראה (מאת מרן הרב מרדכי אליהו) הערות פ"א פ"ב.
[3] כתב מרן השו"ע (סי' רע"ג סעי' ה') בשם הגאונים: "הא דאין קידוש אלא במקום סעודה, אפילו אכל דבר מועט או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה – יצא ידי קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר. ודווקא אכל לחם או שתה יין, אבל אכל פירות – לא".
וכתב המשנ"ב (שם ס"ק כ"ה): "או שתה יין – וכ"ש אם אכל מיני תרגימא מה' מינים דיצא דהם חשיבי טפי לסעודת שבת מיין, אבל שכר ושאר משקין אפילו אם היו חמר מדינה – אין יוצא בם במקום סעודה, דלא סעיד הלב כמו יין. ועיין בחדושי הגרע"א ובתו"ש שהוכיחו דלכמה ראשונים אינו יוצא ידי קידוש במקום סעודה ע"י כוס יין, וע"כ נראה שאין להקל בזה אלא במקום הדחק". ודעת הגר"א (מובא שם בביאור הלכה ד"ה "כתבו הגאונים") להחמיר יותר, וס"ל שאף בעוגות – אין יוצאים ידי חובת סעודה אלא בפת בלבד.
ולמעשה: קידש ושתה רביעית יין – בדיעבד יצא ידי חובת קידוש, ועדיף שישתה שתי רביעיות, והשומע מהמקדש – יוצא יד"ח ברביעית אחת (וראה להלן בהרחבה סעי' י"ז, י"ח) וכן אם אכלו כזית לחם או מזונות – יצאו יד"ח, ולא מועיל בשום פנים פירות אפי' משבעת המינים (עיין בא"ח פרשת בראשית ש"ש סעי' ז').