שאלה:
בברכה הנאמרת לאחר קריאת ההפטרה אנו אומרים: "רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו. ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה". ברצוני לפנות אל כבוד הרב בבקשה שיורה לשנות את הנוסח של משפט זה, כי עלינו לחנך את הדור הצעיר שפיו ולבו יהיו שווים, ואילו הנאמר במשפט זה אינו תואם את המציאות בימינו, וזאת מכמה סיבות:
א. השכינה כבר אינה בגלות, היא שבה עם עם ישראל שחזר לארצו, כמו שאמרו חז"ל: "אף כשהן עתידין ליגאל, שכינה עמהן, שנאמר: 'ושב ה' אלקיך את שבותך', 'והשיב' לא נאמר אלא 'ושב' – מלמד שהקב"ה שב עמהם מבין הגלויות" (מגילה כ"ט ע"א).
ב. זכינו בדורנו, שרוב עם ישראל עלה והתכנס בארץ-ישראל, ואלו שאינם בתוכה זה רק בגלל יצר הרע המונע מהם מלעלות לארץ ולקיים את מצות ישוב ארץ-ישראל. לכן, אנו מצווים לברך כדברי התנחומא ע"י פתיחת הברכה בפסוק: "שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה לתוכה", ולסיים: "משמח ציון בבניה".
ג. אנו נמצאים כיום, לא באתחלתא דגאולה, אלא באמצע הגאולה. ראשית הגאולה החלה בשנת תקצ"ו עת נתן הסולטאן רשות ליהודי ירושלים לבנות בתים ואת בית הכנסת "החורבה". באותה שנה הכריזו תלמידי הגר"א: "כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה להביאנו אל המנוחה, סמנא מילתא היא אתחלתא דגאולה". ואנו זכינו מאז לראות שלבים נוספים בגאולה, כאשר פרק הקב"ה מעלינו עול זרים בשנת תש"ח עם הקמת המדינה, ונתן לנו את ירושלים השלימה בשנת תשכ"ז.
כדי שלא נחטא לפניו יתברך בלשון שקר, עלינו להימנע מלכנות את עם ישראל כיום "עלובת נפש". אנו מצווים להכיר "בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה", ולהכיר את גודל חסדו אשר עשה עמנו. בכך שכבוד הרב יורה לשנות מילים אלו, הוא יתקן תיקון גדול בעולמות העליונים.
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עדיין אני עומד בדעתי, שאין לשנות מנוסח הברכה שתקנו חז"ל, ועוד נימוקי עמי[1].
מקורות:
[1] ראה בתשובה הקודמת. וע"ע מאמר מרדכי שבת (ח"ב פרק ל"ה סעי' ח"י-י"ט).