שאלה:
אני פונה לכבוד תורתך הקדושה בשל סכסוך שפרץ בבית הכנסת שלנו.עד כה, ביום שבת לאחר קריאת התורה נהגנו לומר "מי שברך" לממשלת ישראל, לנשיא ישראל, לשרי ישראל ולצבא ישראל, ואחר כך לומר "מי שברך" לקהל.עכשיו קמו חזנים חדשים, שאינם רוצים לומר "מי שברך", לא לממשלת ישראל, לא לנשיא ישראל ולא לצבא ישראל. קמה מריבה בין הקהל לבין החזנים, אם לומר זאת או לא.
אני פונה לכבודך על מנת שתורה לנו מה לעשות, ונלך לפי פסקתך.
כבוד התורה, החיים והשלום
הרב ש. מ.
מושב ______
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
נהגו האשכנזים לומר "מי שברך" לממשלת ישראל שריה ויועציה, וכן לנשיא מדינת ישראל בראש השנה ויוה"כ בלבד[1]. ואילו בשבתות, מצוה לומר בשעת פתיחת ההיכל "מי שברך" לחיילי צבא הגנה לישראל[2].
יה"ר שנזכה שה' ישמור צאתם ובואם מעתה ועד עולם.
מקורות:
[1] מקום שנהגו לומר זאת בכל שבת – ימשיכו במנהגם. אך אנו נוהגים בכך רק בר"ה וביוה"כ.
[2] אנו נוהגים לומר תפילות אלו לאחר כל התפילות שאומרים בפתיחת ההיכל כ"בריך שמיה" וכו', ולפני שמוציאים את ס"ת מההיכל. מקום שנהגו לאומרן אחרי קריאת התורה, רצוי שיאמרו בעמידה. הנוסח של התפילות הנ"ל לא מחייב. ומצוה גדולה לברך את חיילי צה"ל העוסקים במלאכת הקודש, ורצוי לברכם בעמידה. יש לומר: "מן הלבנון ועד גבול מצרים" כדי לכלול את החיילים הנמצאים בתוך לבנון. והאוסר לברך את צבא ההגנה לישראל לבטח עושה איסור חמור מאוד, שהרי יהודים מוסרים את נפשם על קידוש השם, ומסתכנים בשמירה והגנה על עם ישראל, ולא נברכם?! וכתוב: "ולא תעמוד על דם רעך". אדרבה, יש לברך את החיילים שהקב"ה ישמור ויגן עליהם בכל מקום שהם שם. ובענין "מי שברך" למדינה, כיון שעיקרו נתקן מזמן קדום בקהילות אשכנז לשלום המלכות, והספרדים לא נהגו בכך, ולכך גם כיום לא נהגו, וראה במאמר מרדכי (שבת ח"ב פרק כ"ח סעי' ל"ט).
[הערת העורך: בבית הכנסת של מרן הרב זצ"ל נהגו לומר "מי שברך" לחיילי צה"ל בכל שבת, ולעניין "מי שברך" לראשי המדינה לא נהגו כלל אף בר"ה ויוה"כ, וענה לשואלים שרק האשכנזים נהגו בכך].
