שאלה:
כיצד ינהג אדם שצריך לאכול או לקבל טיפול לפני התפילה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
חולה או זקן מותר להם לאכול לפני התפילה בשבת[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (או"ח סי' פ"ט סעי' ג'-ד'), וז"ל: "אסור לו להתעסק בצרכיו, או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת י"ח… ולא לאכול ולא לשתות, אבל מים – מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת וי"ט. וכן אוכלים ומשקין לרפואה – מותר. הצמא והרעב, הרי הם בכלל החולים, אם יש בו יכולת לכוין דעתו – יתפלל; ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה". וע"ע מאמר מרדכי (ימות החול פ"ט סעי' ל"ה- ל"ז). ראה מאמר מרדכי שבת (ח"א פט"ז סעי' פ"ג) שיאכל בצנעה.
הנזקק לאכול לפני תפילת שחרית בשבת – נכנס למחלוקת אם יקדש לפני אכילתו או לא: המשנ"ב (בה"ל סי' רפ"ט ד"ה "חובת קידוש") החמיר וסבר ש"מי שהותר לו לאכול ולשתות קודם תפילה, כגון שהוא לרפואה, פשוט דצריך לקדש מתחילה", אך הכה"ח (שם ס"ק ט"ו) הקל שלא צריך לקדש, שאינו אוכל אלא מחמת שנחשב כחולה, וראה עוד בבעל 'שולחן לחם הפנים' (מעמוד קפ"ח) שכתב באריכות אם מותר לשתות קפה לפני התפילה. ובנוגע למחלוקת המשנ"ב וכה"ח הנ"ל, כתב וז"ל: "אם שותה, כגון שהוא חולה או צמא ושותה לפני התפילה שמא שרי ליה לאכול ולשתות כמו שמרן כתב בסי' פ"ט סעי' ד', ודאי שאין צריך לקדש קודם, שהרי גבי שתיית מים דשרו הנך רבנן היינו טעמא דקודם התפילה עדיין לא חל עליו חובת קידוש, ואם כן ודאי גם גבי אכילה הדין כן, מה לי אכילה מה לי שתיה. אמנם, ראיתי החולקים עלי בלקט הקמח וסוברים שחייב לקדש ואח"כ לשתות… וגם מסתפק אם אדם צריך לומר בברכה מעין שלש זכירת שבת וזכר ליציאת מצרים"… עי"ש.
ולסיכום: אדם שרוצה לאכול עוגות קודם התפילה – נכנס למחלוקת אם צריך קידוש או לא. ולהלכה אנו פוסקים שלא צריך קידוש, ומ"מ נתבאר (ראה בכה"ח שם) שהאוכל לחם לפני התפילה – יעשה קידוש. וראה במאמר מרדכי (שם סעי' פ"ה).