שאלה:
אנו מתפללי בית-כנסת ______ בראשון לציון, נוהגים מקדמת דנא להדליק נרות שבת בבית-הכנסת בברכה.
לאחרונה הסתפקנו – האם אין בכך משום ברכה לבטלה?
יורנו הרב את הדרך בה נלך ואת המעשה אשר נעשה.
ועד מתפללי בית-כנסת ______
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
השו"ע (או"ח סי' רס"ט סעי' א') כתב, שיש נוהגים לעשות קידוש בביהכנ"ס בליל שבת, אך טוב לבטלו, וכן נהוג בארץ-ישראל שאין מקדשים בביהכנ"ס, וקל וחומר שאין להדליק נרות שבת בברכה בביהכנ"ס.
המקור למנהג זה היה, כנראה, כיון שנהגו לקדש בביהכנ"ס עבור האורחים שאכלו שם, טעו וגם הדליקו נרות. או מטעם שדימו את הדבר לנרות חנוכה שמדליקים בביהכנ"ס בברכה בגלל פרסומי ניסא[1], לכן גם רצו להדליק נרות שבת בברכה בביהכנ"ס[2].
אך כאמור אין מקור למנהג זה וטוב לבטלו.
מקורות:
[1] שו"ע (או"ח סי' תרע"א סעי' ז').
[2] כתב בשו"ת מהרי"ל (סימן נ"ג): "על הנשים המדליקין בבהכ"נ ומברכין, אם היו מדליקים נרות שלהם או לוקחות נרות לשם כך, ומוסיפין אותם על נרות בבית הכנסת שבלאו הכי [שם], היה קצת נרא' ליישב מנהגא כי אלו הנוספים לידן חשיב לשלום בית, אף על גב דבלאו הכי איכא נרות טובא בבית הכנסת, מידי דהוה ב' וג' בעלי בתים אוכלים במקום אחד, כל אחד מברך על מנורה שלו, אף על פי שיש כבר אורה מרובה. אף על גב שהא"ז גמגם בזה מכל מקום יש מנהגינ' הכי. ובעניות דעתי נ"ל ליישב דכל מה דמיתוסף אורה יש ביה שלום בית טפי ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זויות וזויות, דבכה"ג מדליקין נרות בבית הכנסת בי"ט, אף על גב דשרגא בטיהרא מאי אהניא. וכתב מהר"ם הטעם בתשובה דלא הוה נר של בטלה, דכל מה דמיתוסף נרות נהנה וחשיבה צורך היום ומצותו, ה"נ כל מה דמוסיף אורה חשיב הנאה טפי, וכן בב"ה אי הוה מוסיפין הוה אור טפי ועשוי להאיר. אף על גב דבסמ"ג כתב דכל נר שאינה לצורך [אכילה] אין מברכין עליו, ודלא ככל רבותי' שכתבו לברך כשחל יום הכיפורים בשבת דהדלקה בשבת חובה, מכל מקום חזינן דלא נהיגי כוותייהו כמו שכתבת שמדליקין בבית ואוכלים בחצר כמו שכתבו הגדולים. ואם תאמר התם הוה קצת לצורך אכילה, שמשתמש במקום הנר לצורך מידי לאכילה, הכי נמי אפשר בבית הכנסת כעבדי מידי, דנהנה בו הלילה לצורך אכילה, וקל למצוא". וא"כ לא מיבעי לספרדים אלא גם לאשכנזים אין לברך כיון שכיום האורחים לא אוכלים בבית הכנסת.