שאלה:
ראיתי שכתוב בחוברת 'הלכות שבת' של הרב, כי אין לקדש על בקבוק יין פתוח, אפילו אם הוא היה בתוך המקרר.
ראיתי ש'כף החיים' (סי' ער"ב ס"ק ט') מתיר להשתמש ביין פתוח שהיה בתוך תיבה, שידה או מגדל.
אם כן כיצד צריך לנהוג?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מעיקר הדין איסור יין מגולה שייך גם בימינו, עיין בכה"ח (סי' רע"ב ס"ק ז', י'). וברור שעדיף שהיין לא יהא מגולה במזנון או במקרר, אך בדיעבד אם היה מגולה יכול לקדש עליו[1].
מקורות:
[1] כתב בשו"ע (או"ח סי' ער"ב סעי' א'): "אין מקדשין… ולא על יין מגולה אפילו האידנא דלא קפדינן אגילוי". וכתב במשנ"ב (שם ס"ק ג'): "משום שאין מצויין אצלנו נחשים, אפילו הכי אסור משום 'הקריבהו נא לפחתך'. מיהו אם עמד שעה מועטת מגולה – אין להקפיד האידנא כ"ז שלא נמר טעמו וריחו. וכתב הח"א דדוקא במקום שהיין ביוקר דלא קפדי כולי האי בגילוי מועט, אבל המקדש על השכר יהיה זהיר בזה. ונראה דבאין לו אחר – אין להקפיד בדיעבד גם בשכר כמו ביין", וכתב כה"ח (שם ס"ק ז'): "ואפשר דאם עמד שעה מועטת מגולה – אין קפידא, וגם הפחות והסגנים לא קפדי בדיעבד אלא אם כן נמר ריחו וטעמו. מגן אברהם ס"ק א', אליה רבה אות ג', רבינו זלמן אות א', חיי אדם כלל ו' אות ז', חסד לאלפים אות א'. וכן כתב הרב בית יהודה סימן מ"ג דאינו נפסל אלא אם כן נשתהה כל כך עד שנמר ריחו וטעמו או שעברה עליו לילה אחת מגולה, יעו"ש. ומשמע הא עבר עליו לילה אחת אף על פי שלא נמר ריחו וטעמו – נפסל לקידוש. וכן כתב בן איש חי פרשת בראשית אות כ"ה. מיהו התוספת שבת אות א' כתב דאפילו אם עמד מגולה שעה מועטת – יש להקפיד, יעו"ש. ועל כן לכתחלה יש ליזהר מלהניחו מגולה אפילו שעה מועטת, ובדיעבד – אין לפסול כי אם בנמר ריחו וטעמו או שעבר עליו לילה אחת".
ועוד כתב שם (ס"ק י'): "ואם קידש בדיעבד על יין מגולה עיין ברכי יוסף אות א' שמצדד בזה. ונראה דעתו שצריך לחזור ולקדש, יעו"ש. וכן העלה הרב מחנה יאודה סימן ר"ל דלא יצא וצריך לחזור ולקדש, יעו"ש. והביאו הפתח הדביר אות ג'. ומיהו לע"ד נראה הדבר קשה לומר לו לחזור ולקדש מאחר דקיימא לן קידוש על היין דרבנן, ובפרט בזמן הזה דלא קפדינן אגילוי ורוב בני אדם שותין אותו, אלא דיש לומר מאחר שנעשה המעשה וכבר קידש דיצא בדיעבד ואין צריך לחזור ולקדש". ומה שכתב כה"ח שאם מונח בשידה, לא פוסקים כמוהו, ובשעת הדחק אנו מקלים (במקום שלא מצוי נחשים) אפי' היה מגולה גם לא בתוך שידה וכדו'. וראה מאמר מרדכי (שבת ח"א פי"ז סעי' י"א-י"ב).