שאלה:
מי שקידש על היין בביתו וברצונו להמשיך את סעודתו במקום אחר, האם מותר לו הדבר, הרי יש צורך ב"קידוש במקום סעודה"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לגבי "קידוש במקום סעודה". אם בזמן הקידוש כיוון שיאכל בחדר אחר, ורואה מקום זה ממקום הקידוש – בדיעבד מועיל[1], אך עדיף לשתות רביעית במקום הקידוש לשם קביעות מקום, ואח"כ ילך ויאכל במקום שרוצה[2].
מקורות:
[1] הגמ' (פסחים ק"א ע"א) אומרת: "אמר להו רב ענן בר תחליפא: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמי דשמואל, ונחית מאיגרא לארעא והדר מקדש", היינו ששמואל היה מקדש בשנית אם עבר מקומה עליונה לתחתונה באותו בית (היינו אם לא סעד בעליונה).
וכתב הרא"ש (פסחים פ"י סי' ה') שאם בזמן הקידוש היתה דעתו לאכול בחדר אחר או שרואהו – יוצא ידי חובה, אבל בבית אחר – לא. וכן כתבו התוס' (שם ק' ע"ב ד"ה "ידי קידוש"). והשו"ע (סי' רע"ג סעי' א') פסק: "ויש אומרים שאם קידש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר – שפיר דמי, והוא שיהיו שני המקומות בבית אחד, כגון: מחדר לחדר או מאיגרא לארעא".
ולמעשה פסק מרן הבא"ח (בראשית ש"ש סעי' א'-ג') שאם קידש בבית אחד על דעת לאכול בבית אחר – לא יצא ידי חובת קידוש אלא אם כן יכול לראות מקום הסעודה ממקום הקידוש. זה בשעת הדחק. ובאותו בית מחדר לחדר: אם לא היתה דעתו לכך – לא יצא ידי חובה. ואם היתה דעתו לכך – יצא, ולא יעשה כן לכתחילה. ואם מוכרח לאכול בחדר השני – ישתדל לאכול כזית בחדר הראשון. וראה כה"ח (שם ס"ק ט"ז).
