שאלה:
האדמו"ר מלובביץ' קרא לבנות ישראל להדליק נר שבת בברכה. האם כבודו מסכים שניתן לסמוך על המקילים ולברך ברכה זו משום: "עת לעשות לה'"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מה שהנהיג האדמו"ר מלובביץ' (שליט"א) [זצ"ל], שבנות ישראל תדלקנה נרות שבת, מנהג חשוב לחנכן בהארת השבת בקטנותן [עד גיל בת מצוה], כפי שהזכרתי במכתבי הקודם. עיין בשו"ע (סי' רס"ג סעי' ג'), שהנשים מוזהרות ביותר בנר שבת, ובמג"א שם ס"ק ו', ובכה"ח ס"ק כ'[1] הביא טעם לכך מהזוהר הקדוש.
לפיכך, טוב לחנכן בדבר זה, אך אין קשר והכרח בין החינוך לבין ההדלקה בברכה, ואפשר להרגילן לזה אף אם ידליקו בלא ברכה. בפרט לדידן הספרדים, הפוסקים שברכה שאינה צריכה היא כנושא שם שמים לבטלה ח"ו, עיין שו"ע (סי' רט"ו סעי' ד'[2]).
יהי רצון שבזכות הארת נרות שבת נזכה לראות באור משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
מקורות:
[1] וז"ל: "כדאיתא במדרש: מפני שכבתה נרו של עולם, פירוש שגרמה מיתה לאדם הראשון. טור, מגן אברהם ס"ק ז'. וכן כתב בזוהר הקדוש פרשת בראשית דף מ"ח ע"ב, וז"ל: ואתתא בעיא בחדוה דלבא ורעותא לאדלקא בוצינא דשבת, דהא יקרא עילאה הוא לה, וזכו רב לגרמה למזכי לבנין קדישין דיהון בוצינא דעלמא באורייתא ובדחלתא ויסגון שלמא בארעא, ויהיבת לבעלה אורכא דחיין, בגין כך בעיא לאזדהרא בה, עכ"ל. וכן כתב בתיקונים תיקון כ"ד וצריך אתתא לתקנא שרגא בליל שבת לימינא ואתחשיב לה כאלו תקנה מנרתא בדרום ופתורא בצפון וכו' יעו"ש".
[2] שכתב, וז"ל: "כל המברך ברכה שאינה צריכה, הר"ז נושא שם שמים לשוא, והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן". וכאן לספרדים זה ברכה לבטלה, כי מספיק שהאמא מדליקה בברכה.