שאלה
האם אפשר להתפלל על ילדה שלא יהודייה חולה ?
תשובה
אם הגוי לא עובד עבודה זרה (או עובד בשיתוף) מותר להתפלל עליו, וא"כ ערבים כיון שאינם עובדים עבודה זרה ניתן להתפלל עליה.
ובמקום שיש לחוש לאיבה אפי' אם עובד עבודה זרה מותר להתפלל עליו.
מקורות
כתב השו"ע סי' קנ"ח סעי' א' "עובדי גלולים משבעה העממין, שאין בינינו וביניהם מלחמה, ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן, אין מסבבין להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות, כגון שראה אחד מהם שנפל לים, אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר. לפיכך אסור לרפאותן, אפילו בשכר, אם לא היכא דאיכא משום איבה". כתב בעל הכנה"ג בספרו דינא דחיי לאווין מ"ה שמה שהרמב"ם ריפא גויים הוא מפני שהי ישמעאלים ולא עבדו ע"ז.
כתב בספר חסידים סימן תשמו "ואשר אמרו על חרבונא זכור לטוב לפי שאם אדם מדבר בשבח צדיקים בין יהודים בין גוים כגון אותו פלוני עשה לישראל אותה טובה יאמר ז"ל".
כתב בשו"ת חיים ביד סימן לג "הנה תאבתי לעמוד על מי שיש לו גוי שהוא סוחר שלו ומרויח עמו ועושה לו טובה והוא חולה לשאול הגיע אי מותר להתפלל עליו שיחיה וגם לתת צדקה בעדו לת"ח שילמדו לרפואתו אם מותר או לא.
תשובה נראה לי דמותר גמור הוא וכמ"ש בסה"ח סי' תשמ"ו שיהודי שעשה לו גוי טובות כשזוכרו צריך לומר עליו זכרו לברכה וכו' יע"ש ועיין בסי' תתקפ"ב יע"ש. וע"ע בסה"ח סי' תש"ץ ועיין בס' מדרש תלפיות מע' אלף דמ"ה ע"ב יע"ש ועיין להרב ש"ץ דקכ"ו.
וכה הראני זה בני כי ביצחק יקרא הי"ו להרב רוב דגן בקונ' אות לטובה אות מ"ה שנשאל אם מותר לעשות לחישה וברכה לגוי החולה שיתרפא וגם אם הוא גוי קטן ולא ידיע מאי ליהוי שמא יהיה מחסידי אומות העולם אם מותר ג"כ לברכו ולעשות לו לחישה שיתרפא מחוליו והשיב אם כשבא אליו הגוי ויכול להשתמט ממנו למד לשונך לומר איני יודע אבל אם היה המציאות שהוא מכירו שיודע ללחוש ולא יוכל להשתמט אז מפני ד"ש =דרכי שלום= ואיבה מיבעי ליה ללחוש ולהתפלל עליו שיחזור למוטב ויתרפא והיינו דומיא דמפרנסים עניי כותים הבאים לשאול עם עניי ישראל מפני ד"ש וגם שאם תהיה שעת רצון ודבריו נשמעים ויתרפא יהיה קידוש ה' בדבר וגם אפשר שעי"ז יהיה גר צדק ואח הטוב החה"ש והכולל כמה"ר אליהו קצין הי"ו אייתי ראיה לזה מן מעשה רב גבי אלישע הנביא שריפא לנעמן מצרעתו ובזה נעשה גר צדק והו"ל רפואת הנפש והגוף בבת א' ואף שלא היו ישראל בגלות א"כ כ"ש בזה"ז והיא ראיה חותכת וגם אמר מר שמר אביו הוא הקדוש מוהרי"ק (אפ' שהוא ה"ה מחנה יאודה קצין) זלה"ה שהיה יודע ללחוש בא אליו גוי א' ואייתי בידיה תינוק מוטל על ערש דוי כמו פגר מת ועשה לו לחישה וברכה ומיד נתרפא ויצא ממות לחיים ונעשה קידוש ה' ועיין למרן בי"ד בסי' קנ"ח בס"א דכ' דאין לרפואתן אפי' בשכר אם לא היכא דאיכא משום איבה דאז אפי' בחנם שרי אם לא יוכל להשמט ע"ש ובודאי דזהו לעע"ז ממש ולאו על כולם הוא אומר ועכ"פ דון מינה דבזה"ז שאינם בסוג עע"ז וגם דאיכא איבה דודאי מיבעי ליה ללחוש ולברך ולהתפלל ובפרט אם הוא בדוק ומנוסה דהוי קידוש שם שמים בדבר והא דאלישע תוכיח וגם מעשה רב דמוהרי"ק הנז' ולפי הנראה דאין מי שיחלוק בדבר זה את"ד הרב הנז' כ"ש בנ"ד דמטי ליה הנאה מיניה אם יקום ויתהלך בחוץ ושלא להיות כפויי טובה על לעבר כנז"ל דפשיטא דשרי בלי שום פקפוק והיה לפלא בעיני דהן בעודני כותב זה בעת ההיא בא אלי בני ותלמידי הרב ועצום כמוהר"ר יעקב דמתקרי בכור יעבץ נר"ו לשאול ממני בגוי אחד שהוא מחסידי אומות העולם והוא זקן ומכבד תמיד לתורה ולומדיה וביקש ממנו בעשר חלו"ת שיכתוב לו קמיעה אחת לכאב לב שיש לו שיתרפא ולא יוכל להשמט ממנו מה לעשות וזו הלכה העליתי שיכתוב על נייר חלק כסדר הזה הנני כותב קמיע זאת לשם הנושא אותה לשמירת גופו מן המזיקין ומכל חולי ומחלה ומכאב הלב וכו' בלתי שום שם קדוש וגם הכתיבה יהיה פרוב'יצאל שהוא כתיבת רש"י ועיין בארות המים סי' ד'.
ושוב בו בפרק בא נדון לפני כיוצא בזה ביהודי אחד סרסור מגוי אחד וחלה ונטה למות והגיע עד שערי מות ובא היאודי לפני באומרו שהוא ערב ליאודים שנתנו לו סחורות בהקפה לגוי זה והיאודי הסרסור יצא ערב בעדו ואם מת הגוי הסוחר הנז' יבא נזק והפסד ליאודי הסרסור הלזה שיצא ערב בעדו ובכן חילה פני שאקבץ עשרה ת"ח וילמוד תהלים בעד הגוי החולה הלזה וכן עשיתי מעשה והיה קידוש ה' גדול שקם מחולייו והכיר מעלת האומה ישראלית ושוב אירע עוד מעשה בגוי אחד תרג'ומאן אינגליז שחלה ונטה למות ושלח אלי שיתפלל בעדו שיחיה ונתרפא וחלם חלום הגוי הנז' כי תפילתי עשתה פירות והיה קידוש ה' גדול". ודברי הרב דגן הביא בשדי חמד מערכת כללים מערכת ל' אות קי"ז וכן העלה. וראה בשו"ת יש מאין יו"ד סי' י"ד.
וכתב בשו"ת בית שערים חלק יורה דעה סימן רכט "תבנא לדינא נ"ל דמותר להתפלל בעד נכרי חולה ולא מיבעיא אם אינו נוטה למות כמש"ל ד"ה שנית אלא אפי' נוטה למות הרי לדעת כ"מ אם אינו עובד ע"ז מותר לרפאותו וכ"ש נכרים בזה"ז דלאו עע"ז הן, ומכ"ש כשמבקש להתפלל עבורו הרי מאמין באלקי ישראל והרי ב"נ אינו מצווה על השותף ודוקא בישראל אמרינן בסוכה מ"ה ע"ב וסנהדרין ס"ג ע"א המשתתף ש"ש וד"א נעקר מן העולם ועיין ברמב"ם פי"א משבועות ה"ב ובמנין המצות מ"ע ז' ולדעת מהרש"ל מותר להעלותו אלא שאינו מחויב ואפי' להאוסרים כבר הוכחתי לעיל שאינו רק איסור דרבנן אי ליכא משום לא תחנם לכן אין להחמיר כ"כ אפי' אין לחוש משום איבה:
ועוד נ"ל דאפי' אסור לרפאותו מ"מ להתפלל עבורו שרי והוא עפמ"ש נקה"כ סימן קנ"ח הנ"ל דאטו מי ידע אנטנינוס מי שאינו מקיים ז' מצות ב"נ ולפ"ז י"ל דבאמת מי שמקיים ז' מצות ב"נ אפי' נאמר שאין מצוה להעלותן כגר תושב שאנו מצווין להחיותו כיון שלא קיבל עליו בפני ג' חדשים מ"מ אין איסור להעלותן אלא דמשו"ה לא מעלין שמא אינו מקיים ז' מצות ולא מורידין שמא מקיים ואסור להורידן כמ"ש ב"י וכ"ז לענין להעלותן ולרפאותן ביד"א אבל להתפלל לפני שומע תפלה היודע כל מעשי בני אדם ומחשבותם שפיר שרי דממנ"פ אם יודע שאינו מקיים ז' מצות לא ישמע תפלתינו ואם יודע שמקיים ויועיל תפלתינו הרי אז באמת מותר להצילו" עיי"ש.
העולה
אם הגוי לא עובד עבודה זרה (או עובד בשיתוף) מותר להתפלל עליו, וא"כ ערבים כיון שאינם עובדים עבודה זרה ניתן להתפלל עליה.
ובמקום שיש לחוש לאיבה אפי' אם עובד עבודה זרה מותר להתפלל עליו.