שאלה
האם עדיף להתפלל בהושענא רבה תפילה לפני הנץ והושענות אחרי או להקדים את ההושענות ולהתפלל בזמן?
תשובה
כיון שמצווה להתפלל כותיקין או שיתפללו בזמנה, ויאמרו הושענות מוקדם או שיתפללו מוקדם עדיף שיקדימו אמירת ההושענות, וכן העיד הרב מזוז שנהג אביו בעל האיש מצליח בתוניס.
מקורות
כתב השו"ע סי' תר"ס סעי' א' "נוהגים להעלות ספר תורה על (הבימה) ולהקיפה פעם אחד בכל יום; ובשביעי מקיפים אותה שבעה פעמים, זכר למקדש. שהיו מקיפים את המזבח וההקפות לצד ימין".
כתב המשנ"ב ס"ק א' "ס"ת על הבימה ולהקיפה וכו' – שהיא נשארת לנו במקום מזבח כדאיתא בגמרא (מגילה ל"א) שהשיב הקדוש ברוך הוא לא"א שכל זמן שיהיו קוראין בניך לפני בסדר הקרבנות מעלה אני עליהן כאלו מקריבין לפני וכו'".
כתב הכה"ח ס"ק ד' "ולהקיפה פעם אחת בכל יום וכו'. ורב סעדיה כתב שמקיפין מיד אחר קריאת ההפטרה בעוד הספר על התיבה, ומנהג טוב הוא כדי שלא להוציא הספר שלא לצורך כיון שאין קורין בו, אלא שאין נוהגין כן. טור. ומה שכתב שאין נוהגין כן ר"ל אלא שמחזיר השליח צבור תפלת מוסף ואומר קדיש ואחר כך אומר הושענות ומקיפין וכמו שכתב הטור סוף סימן תרנ"ט וריש סימן זה יעו"ש. וכן כתב הב"ח. אמנם בשער הכוונות שם כתב דאחר נטילת לולב ונענועיו בברכה ובהלל אז עושין ההקפות. וכן כתב בפרי עץ חיים שער כ"ט פרק ג', ועיין שם בהגהת הצמח הטעם בסוד יעו"ש. וכן כתב מהר"ם גלאנטי בספר קרבן חגיגה סימן פ"ו דבירושלים עיר הקודש ת"ו נוהגין לעשות ההקפות אחר הלל יעו"ש, והביא דבריו יד אהרן בהגהות הטור. וכן כתב החיד"א בספר מורה באצבע סימן ט' אות רצ"ג דטוב לעשות ההושענות תיכף כמנהג ארץ ישראל ת"ו כמו שכתב הרב המג"ן עכ"ל. וכן כתב בספרו לדוד אמת סימן ד' אות י"ג. וכן הוא מנהג חסידי בית אל יכב"ץ אשר בעיר קדשינו ירושלים ת"ו ההולכים על פי דברי האר"י ז"ל. ומשמע משער הכוונות דף ק"ח ע"א דאין אומרים קדיש תתקבל אחר הלל אלא אחר ההקפות יעו"ש. וכן משמע בפרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו' יעו"ש. וכן הוא מנהג חסידי בית אל יכב"ץ".
ב
כתב השו"ע סי' פ"ט סעי' א' "זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ייראוך עם שמש (תהילים עב, ה) ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא, ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות " וראה בבה"ל ד"ה יצא וראה בכה"ח ס"ק ג' שמעלות השחר ואף משיכיר את חבירו הוא זמן דיעבד.
ובסעי' ח' כתב השו"ע "בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות ק"ש עד שיגיע זמנה. וכו' ואף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה, הכי עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומד, ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך ויסמוך גאולה לתפלה". וכתב המשנ"ב ס"ק לט "פי' דבסתם דרך אינו יכול לכוין בתפלה בין כשהוא מהלך ברגליו או יושב בעגלה או בספינה ולפיכך אמרו חכמים שטוב יותר שיתפלל משעלה עה"ש אף שאינו עדיין עיקר זמן תפלה וגם לא יוכל לסמוך גאולה לתפלה כי לא יוכל לקרוא אז ק"ש דעדיין לא הגיע זמנה עד שיכיר את חבירו ברחוק ד"א מ"מ זהו טוב יותר משיתפלל בדרך בזמנו עם סמיכת גאולה לתפלה כי בביתו יוכל להתפלל בעמידה". וכתב המשנ"ב בס"ק מ"ב "ורוב העולם אין נזהרין בזה ואפשר משום דנוהגים כאידך פוסקים דס"ל דמסמך גאולה לתפלה עדיף ע"כ מתפללין בדרך עם סמיכת גאולה לתפלה" וכתב הכה"ח בס"ק נ"ד "ולי נראה הטעם דלא נהגו העולם בזה משום דלפי דברי האר"י ז"ל צ"ל דוקא קריאת שמע קודם תפלת שמונה עשרה וכו' ואף על גב דאנן איתכא דמרן ז"ל סמכינן ואיהו פסק כמאן דאמר דיתפלל קודם בעמידה ואחר כך ימתין עד שיהיה זמן קריאת שמע וקורא, קיימא לן דאילו היה רואה מרן ז"ל דברי האר"י ז"ל היה פוסק כמותם".
ג
וכתב השו"ע סימן נ"ח סעי' א' "זמן קריאת שמע של שחרית, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו". ושיעור כזמן ציצית [שעה לפני הנץ החמה ראה מאמ"ר ימות החול פ"ז סעי' מ"ח]. וכתב השו"ע סעי' ג' "ומי שהוא אנוס וכו' יכול לקרותה עם ברכותיה משעלה עמוד השחר, וכו' אבל אם אינו במקום גדודי חיה וליסטים, וגם אין בני השיירא נחפזים כ"כ, אפילו יוצא לדרך אחר שעלה עמוד השחר אינו קורא עד שיגיע זמנה".
ד
כתב השו"ע בסי' י"ח סעי' ג' "מאימתי מברך על הציצית בשחר, משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. ואם לבשו מעלות השחר ואילך, י"א דמברך עליו, וכן נוהגין (מרדכי פ"ב דמגילה). ואם לבשו קודם לכן, כגון בסליחות, לא יברך עליו, וכשיאיר היום ימשמש בו ויברך".
וכתב הכה"ח בס"ק י"ח "לא נוכל למצוא זמן מוגבל לזה השיעור משיכיר בין תכלת ללבן כי הכל לפי המקומות והזמנים, כי בקיץ יש זמן ארוך מעלות השחר עד יציאת השמש על הארץ ובחורף הוא זמן קצר, כי לפי חשבון אורך זמן היום יהיה אורך זמן מעלות השחר עד עלות השמש על הארץ, כידוע וכנזכר בגמרא פסחים דף צ"ד ע"א עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום, ויעו"ש במפרשים ומגן אברהם סימן פ"ט ס"ק ב' ובדברינו לשם אות ד' ואכמ"ל, וכאשר יהיה זמן עלות השחר ארוך כמו בקיץ לא במהרה ניכר אור היום לא כן בחורף שזמנו קצר. ומנהג עיר קודשינו ירושלים תובב"א לשער שעה אחת קודם צאת גוף השמש על הארץ כל זמן בזמנו בקיץ ובחורף יהיה, וכפי שחושבין זמן הנץ החמה דהיינו צאת השמש על הארץ (דלא כבית דוד חלק אורח חיים סימן ל"ו) כך חושבין זמן ברכת ציצית ותפילין שיהיה שעה אחת קודם. ועיין לקמן סימן ח"ן אות יו"ד" וכן כתב במעשה ניסים עמ' קנ"ו אות ו' ארץ החיים סי' ל'. וכן פסק מרן הרב במאמר מרדכי ימות החול פ"ז סעי' מ"ח וכתב בסעי' מ"ט שאם מניחה קודם זמנה ימשמש ויברך כשיגיע זמנה.
העולה
כיון שמצווה להתפלל כותיקין או שיתפללו בזמנה, ויאמרו הושענות מוקדם או שיתפללו מוקדם עדיף שיקדימו אמירת ההושענות, וכן העיד הרב מזוז שנהג אביו בעל האיש מצליח בתוניס.