שאלה
האם מותר למכור ספר תורה לקהילה רפורמית?
תשובה
אין למכור להם ספר תורה תפילין ומזוזות, הן משום מסייע להם, והן משום שהם נוהגים בזה מנהג בזיון.
מקורות
כתב הברכ"י יו"ד סי' רפ"א סעי' ד' "למכור ס"ת לבני מקרא אף שמכבדין אותו, אם הוא כשר אסור, שמביא את השם לידי גניזה. ואם כתוב על גבי עורות שנעבדו שלא לשמן וגם האזכרות כתבן שלא לשמן, אפ"ה אסור למכור להם, דכשיראו שסופרי ישראל מוכרים להם יבא ישראל לקנותו מהם. אבל יכול לעשות בס"ת שרוצה למכור להם כל הפתוחות סתומות וכן הסתומות פתוחות, דמנכרא מילתא. הרב מהר"י זיין בתשובותיו שערי ישועה כ"י י"ד שער ט' סימן ז'".
ובסעי' ה'. "למכור לבני מקרא ס"ת פסול שרי. הרדב"ז בתשובותיו כ"י סימן אלף מ"ו. וכן הסכים הרב מהר"י זיין בתשובה הנז', וכתב שם מעשה רב שבעה"ק ירושלים תובב"א בזמן הרב הגדול המג"ן בהסכמת כל הרבנים מכרו ס"ת פסול לבני מקרא, ודלא כהרב גנת ורדים כלל ב' סימן ל"א דאסר". והביאו הקול יעקב ס"ק ט"ו ט"ז.
כתב בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סימן קעד "נשאלתי מתלמידי מוהר"ר זבולון לאשער שליט"א אם מותר למכור לביהכ"נ של קאנסערוואטיוון אשר אינם שומרי תורה אבל מכבדין את הספר תורה וגם קורין קריאת התורה. והשבתי שאיני רואה בזה איסור בעצם דאף שלמכור ס"ת לבני הקראים אף שג"כ מכבדין אותו איתא בס' ברכי יוסף יו"ד סי' רפ"א ס"ב שאסור בשם מהר"י זיין משום שמביא לידי גניזה נראה דהוא רק להקראים שיש בהם כותבי ס"ת ויחשבו שכתבו בעצמן שהדין שנגנז מדין כתבו מין ואפיקורס אבל אלו הקאנסערוואטיוון ידוע שאין כותבין בעצמן אלא קונים מסופרים המוחזקים בכשרות לכן לא יצטרכו לגונזו ואין כאן הורדה ולכן כיון שמכבדין אותו ליכא איסור למכור להם. אבל מ"מ נראה לע"ד שבס"ת ישנה שהיא בביהכ"נ של אנשים כשרים אין למוכרה להקאנסערוואטיוון שהוא כעין הורדה שמתחלה היתה משומרת באנשים כשרים ועתה באנשים עוברי תורה וגם לא יקראו בה כדין ואף שאין לי ראיה לאיסור נראה דיש לחוש לזה. ואין להתיר אלא בס"ת חדשה".
אמנם כתב בתשובות והנהגות כרך ד סימן רלו "נדרשתי מסופר מומחה להשיבו אודות שביקשו ממנו מבית הכנסת ריפורמי לתקן בס"ת שלהם מה שצריך תיקון כדי שיוכלו לקרוא בו, ושואל אם מותר או לא.
והנה שורש האיסור בזה נראה משום שאסור למסור ס"ת כשרה למי שאינו נאמן לשומרו, ולמחר עלולים למסור אותו למוזיאום או למוכרו כשירצו להחליפו במשהו אחר, וגם עצם המקום שלהם הוא מטונף ומתועב שמיועד לכופרים בתורה ואין זה כבוד לס"ת שיהא מונח שמה.
והנה ס"ת הוא קדוש בקדושה חמורה ובפרט כשהוא כשר, וצריך שמירה יתירה, "ולכבדו ולהדרו יותר מדאי" וכו' (עיין ברמב"ם סוף הל' ס"ת), ואפילו ס"ת פסול נשאר בקדושתו אבל אין קדושתו כשלימה. ועיין ברכי יוסף (רפ"א) לענין למכור ס"ת לקראים ובשדה חמד (א – ע"א), ובדעת קדושים (רפ"א ס"ק ב') שכתבו שס"ת כשר ודאי אסור למכור להם, ובמקדש מעט (ס"ק ט') מפרש הטעם מפני האיסור שיש למכור ס"ת שלו, דכשמוכר לתועלת כדי לקרוא בו בציבור כשרים שרי, אבל כשמוכרו להם הדר דינא דאין למכור ס"ת. ולע"ד האיסור הוא כמ"ש לפי שאינם בני שמירה ועלולים שלא לכבד הס"ת או למוכרו למי שאינו זהיר בקדושתו ואין לנו למסור דבר קדוש כזה לידם, ובעה"ש (רפ"א סעיף ז') מביא שהרדב"ז התיר למכור ס"ת פסולה לקראים ומסיק שזה צע"ג, ולדברינו טעם העה"ש הוא מפני שגם ס"ת פסול הוא עדיין בקדושה ואסור למכרו לקראים שאינם נזהרין בקדושת ס"ת כהלכתו, ואין להגיה ולהמציא להם ס"ת כשר לכתחילה.
וביותר ע"פ מ"ש שה"בית הכנסת" שלהם הוא מטונף, ומשימין שם את תורתנו הקדושה ללעג ולקלס, ומנהגיהם כהעכו"ם ומורדים הם במלכות שמים, ואין זה מקום הראוי להניח בו ס"ת כשר שקדושתו מרובה כ"כ. ולהטעות אותם ולהניח את הס"ת בלתי מוגה אף שדרשו מוגה, זהו גניבת דעת שאסור גם לעכו"ם וכמבואר בדע"ק הנ"ל. ועוד אני חושש שאם יהודי נשוא פנים ומפורסם לירא ה' מתקן את הס"ת שלהם, יתלו בזה להכשיר את דרכם, שגם הם מחפשים באופן כללי לעשות כדין, וכאילו רק בפרטים מסויימים אינם מסכימים לחרדים, ובזה יגרום ח"ו מכשולים חמורים.
ומיהו לכאורה יש לשדות נרגא בדברינו, שאם כי אינם נאמנים לשמור ס"ת כהלכות קדושת ס"ת שחמור מאד, דוקא בזה נזהרין, דהיינו לשמור את הס"ת שבבית הכנסת שלהם, ואם כי המקום עצמו מטונף וכנ"ל, מ"מ הס"ת מונח בארון המיועד לס"ת לבד ומתכבד בכך. אבל האמת היא שכשפותחין את הארון והם שרויים ועומדים בתערובות ופריצות הוא בזיון גדול לס"ת רח"ל, ולכן נראה שאין זה כבוד לס"ת להיות בקביעות שמה, ומה לו להכשירו כשמיועד לכך, ואין זה טובה להם שיקראו בס"ת כשר ומיד מזלזלין במה שכתוב בה. ולמעשה אין דעתי להתיר לו לכתוב ולתקן, אפילו אם בלאו הכי הם ימצאו אחר שיתקן בשבילם".
וא"כ כיון שכיום הרפורמים נוהגים בספרי תורה מנהג בזיון כגון בשמחת תורה וכדו' אין למכור להם ספרי תורה לכו"ע.
העולה
אין למכור להם ספר תורה תפילין ומזוזות, הן משום מסייע להם, והן משום שהם נוהגים בזה מנהג בזיון.