שאלה
איזה גודל של חור בבית תפילין פוסל, והאם זה משנה היכן החור ?
תשובה
אם הנקב מגיע עד לפרשיות התפילין, אפי' כל שהוא פסול ודרך לתקנו ראה בתשובה, ואם לא מגיע לבפנים כשר.
מקורות
איתא בגמ' מנחות דף לה ע"א "אמר רב הונא: תפילין כל זמן שפני טבלא קיימת – כשרות רב חסדא אמר: נפסקו שתים – כשירות, שלש – פסולות. אמר רבא: הא דאמרת שתים כשירות, לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה, אבל זה כנגד זה – פסולות; וזה כנגד זה נמי לא אמרן אלא בחדתתא, אבל בעתיקתא לית לן בה. אמר ליה אביי לרב יוסף: היכי דמיין חדתתא, והיכי דמיין עתיקתא? אמר ליה: כל היכא כי מיתלי ביה בשלחא והדר חלים – עתיקתא, ואידך חדתתא וא"נ, כל היכי דכי מיתלי ביה במתנא אתייה אבתריה – חדתתא, ואידך עתיקתא".
וכתב הטור באו"ח סי' ל"ג "ואם נתקלקל העור של שתי בתים מבתי הראש זה אצל זה אם התפילין חדשים פסולין ואם הם ישנים כשרים כל זמן שעור מושב הבתים קיים ואיזו הם חדשים כל זמן שאם היו מושכין אותם בעור הרצועות הבית מתפשט ונפתח נקרא חדש אבל כל שאין נפתחים כשמושכין בעורן נקראין ישנים נתקלקלו שנים זה שלא כנגד זה כגון ראשון ושלישי כשרים אפילו הם חדשים נתקלקלו ג' בתים בכל ענין פסולין והרמב"ם כתב בכה"ג על ענין התפירות נפסקו התפירות ב' זו בצד זו או ג' אפילו זו שלא כנגד זו בחדשות פסולות בישנות כשרות כל זמן שפני טבלן קיימת פירוש עור של הבתים".
כתב הב"י "ורבינו כתב כדברי הרא"ש וכלישנא בתרא דגמרא דקאמר היכא דמיתלי במיתנא אתי אבתריה חדתתא ואידך עתיקתא וממה שכתב כל זמן שעור מושב הבתים נראה שהוא מפרש דפני טבלן היינו התיתורא ומדברי נמוקי יוסף נראה דהיינו עור הבתים מלמעלה ולי נראה דפני טבלן קיימת היינו לומר דבעינן שיהיו שלמים מכל שאר צדדין דלא מכשרינן אלא כשנקרעו בין בית לבית דוקא וכתב המרדכי (שם) לפירוש ראשון שבקונדריס בעינן שיהיו שני בתים הסמוכים זה לזה שלמים בלי קרע וכן אם הקרע של זה למטה לצד תיתורא ושל זה למעלה לצד בית משמע הלשון שפסול וכל שכן שיש לפסול מה שרגילין כותבי תפילין כשעושים הארבעה בתים ונותנים אותם בדפוס חותכין מן העור בין בית לבית כדי שלא יהא נכווץ ובולט ומחבין מקום החתך מבפנים כדי שיראה מבחוץ שלם".
וכתב בביאור הגר"א על שגג והבתים צריכים להיות שלמים "כן פירש"י והרא"ש וש"פ וכ' נ"י והמרדכי שר"ל שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדין מבחוץ שלימין וכ"כ ב"י". וכתב בשו"ת פני יהושע סי' י' שגם הנמוק"י מודה לזה ולא כמו שכתב בב"י עיי"ש.
כתב השו"ע בסעי' א' "אם נתקלקל עור של שני בתים מבתי הראש זה אצל זה, אם התפילין ישנים, פסולים. ואם הם חדשים, כשרים כל זמן שעור מושב הבתים קיים. הגה: גם הבתים צריכין להיות קיימים, אלא שנקרעו קצת (ב"י). וי"א להיפך, בישנים כשרים ובחדשים פסולים (רש"י והרא"ש). ונ"ל דיש להחמיר לפסול בשניהם".
כתב המשנ"ב בס"ק ו' "קיים – היינו התיתורא אבל בב"י פירש דבעי שיהיו שלימין מכל הצדדין דלא מכשרינן אלא מה שנקרע מבפנים בין בית לבית וזהו ג"כ דעת רמ"א שהעתיקו להלכה וכתב דגם הבתים צריכים להיות קיימים אלא שנקרעו קצת פי' שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדים צריכים להיות שלמים ואפילו קרע בבית אחד אם נעשה מבחוץ לבד ג"כ יש להחמיר".
כתב הקול יעקב בס"ק ד' "גם הבתים צריכים להיות קיימים אלא שנקרעו קצת. פירוש, שנקרעו בין בית לבית, אבל הצדדים שלמים. מגן אברהם (ס"ק ב'). והוא הדין למעלה צריך להיות שלמים. מחצית השקל [ס"ק ב]. וכן כתב בית יוסף [שם ד"ה ואם נתקלקל] דגם הבתים צריכים להיות שלמים מכל הצדדים, אלא שנקרעו בין בית לבית. וכן פסק ב"ח [שם ד"ה נתקלקלו], שיירי כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אות ב'), עולת תמיד (אות א' ואות ג'), אליה רבה (אות ב'), רבינו זלמן (אות א'), מלאכת שמים (כלל י"ט אות ט'), קסת הסופר (סימן כ"ד אות ב'), אמרי שפר (כלל י"ז אות ג'). [ועיין לבוש [סעיף א] ומגן אברהם (ס"ק א'), ומה שכתב פרי מגדים (אשל אברהם אות א' ב')]. וכן בית של יד שנקרע קצת פסול. שו"ת פני יהושע (חלק אורח חיים סימן יו"ד), הביאו שערי תשובה (אות א'), קסת הסופר (שם). ומשמע שאם יש נקב אפילו כל שהוא בבית פסול, וכן משמע באליה רבה (סימן ט"ל ס"ק ו'), עי"ש. קסת הסופר (שם בלשכת הסופר אות א'). ועיין שו"ת שבסוף זבחי צדק חלק ב' (<אורח חיים> סימן יו"ד)". כלומר ששם רצה להקל כמו בשופר.
וכתב בס"ק ה' "וכל זמן שאם היו מושכים וכו'. זה הוא לאותן שעושין המעברתא מהעור שעשו ממנו הבתים, אבל לדידן שהמעברתא עור בפני עצמו, אין שייך לומר כן. ב"ח [שם ד"ה ומ"ש ואיזו], ט"ז (ס"ק ב'), באר היטב (אות ב'), מלאכת שמים (שם). ומה שכתב הפרי מגדים (במשבצות זהב <אות ב>), עיין בדברינו לעיל סימן ל"ב אות ר"א, ולא קשיא מידי".
וכתב המשנ"ב ס"ק ז' "לפסול בשניהם – ע"כ יש לפסול מה שרגילין הסופרים כשעושין הד' בתים ונותנין אותו בדפוס חותכין מן העור בין בית לבית כדי שלא יהא נכווץ ובולטת ומחפין מקום החתך מבפנים כדי שיהיה נראה מבחוץ שלם".
ב
כתב האליה רבה סי' ל"ט ס"ק ו' "ויותר מזה מצאתי בספר ברוך שאמר [אות ג] זה לשונו, אין לסמוך עתה אף על פי שחפיין, כי ראיתי הרבה תפילין היו נראים כאילו (תפילין) [חיפויין] קיימים, וכשבדקתי אותו אז היו הבתים מליאים נקבים למעלה בראשיהם, וכשהיו הפרשיות בתוכם לא היו נראים בתוכם שום נקב מחמת שחרורית, וגם היו האותיות כולם נדבקין בחוץ מחמת זיעת הראש, שכל האותיות עמדו מבחוץ לצד השיער ונתקלקלו כל האותיות מבפנים. ואין לסמוך על שנמצא בשם הלל הזקן שאמר אלו תפילין של אבי אבא [עי' ירושלמי עירובין פ"י ה"א], כי יכול אני לומר שבודקין המה אותם פעמים רבות ועשו להם בתים חדשים עכ"ל, הארכתי בזה כדי להרחיק אדם מעבירה". וכ"כ בקסת סופר סי' כ"ד ס"ק א' וכתב במקדש מעט סי' ל"ג ס"ק ב' וז"ל "וגם הבתים צריך להיות קיימים פירש דהצדדים הרואות האוויר שלמים לגמרי בלי שום נקב בכל ענין כמבואר בב"י וכ"ד רוב הפוסקים ככולם".וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב מה"ת ח"א סי' חצ"ר. כלומר שגם בניקב הבית פוסל.
וכתב בשו"ת מהר"ם שיק סי' כ' שנקב כל שהוא לא פוסל וכן כתב בדברי חיים ח"ב סי' ג' וה' וראה עוד בשו"ת בית שערים סי' כ"ז.
העולה
אם הנקב מגיע עד לפרשיות התפילין, אפי' כל שהוא פסול ודרך לתקנו ראה בתשובה, ואם לא מגיע לבפנים כשר.