שאלה:
בכל סעודת שבת וחג מתעורר אצלנו במשפחה ויכוח – לגבי חובת נשים במים אחרונים.
יש הטוענים שנשים פטורות מכך כי רק הגברים חייבים להקפיד על ניקיון ידיהם, יש הטוענים שגם נשים חייבות במים אחרונים, ויש הטוענים בלהט, שכיום, שאין מלח סדומית, גם גברים וגם נשים פטורות ממנהג זה.
יורה לנו רבנו עם מי האמת, וכיצד עלינו לנהוג?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אמרו חז"ל בערובין (י"ז ע"ב): "מים אחרונים חובה", והטעם: "מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים". וכתב רש"י: "ואמור רבנן (ברכות מ' ע"א): אחר כל אכילתך אכול מלח, ומשום מלח שטבל בו אצבעו תקנו מים אחרונים".
ובגמ' חולין (ק"ה ע"א) כתבו הטעם, כדי להעביר הזוהמא. ועוד כתבו ביומא (פ"ג ע"ב) וחולין (ק"ו ע"א) שמים אחרונים הרגו את הנפש, הובא הסיפור ביומא.
ובתוס' (ערובין שם ד"ה "מים אחרונים" וחולין שם ד"ה "מים ראשונים") כתבו, שעכשיו לא נהגו במים אחרונים משני טעמים: א. שאין מלח סדומית מצוי בימינו. ב. לפי שאין אנו רגילים לטבל אצבעותינו במלח אחר אכילה.
והרמב"ם (הל' ברכות פ"ו ה"ג) כתב, שחייבין בנטילת ידיים של מים אחרונים, שמא יש בפת מלח סדומית או מלח שטבעו כמלח סדומית.
והטור (או"ח סי' קפ"א) פסק שצריך גם בזמן הזה ליטול מים אחרונים, ואמנם הביא בסוף גם את דעת התוס', שלא נהגו כן בזמן הזה. וכן פסק השו"ע (סי' קפ"א סעי' א'). ועוד פסק שם (סעי' י') שגם הנוהגים שלא ליטול מים אחרונים, מי שהוא אסטניס ונוטל ידיו אחר הארוחה צריך לעשות כן קודם ברכת המזון. ובעניין זה נשים יותר זהירות מאנשים בנקיות ידיהן[1].
והמשנב"ר שם (ס"ק כ"ב) כתב את דעת הגר"א, שבזמן הזה צריך גם כן ליטול ידיו בסוף הארוחה, וכן דעת המג"א בשם המקובלים, המהרש"ל והברכי יוסף.
והרב כה"ח (סי' קפ"א ס"ק א') הביא כמה וכמה מקורות מהזוהר הקדוש ומ"שער המצוות" בעניין חיוב מים אחרונים.
וגאון עוזנו ותפארתנו רבנו יוסף חיים בעל הבא"ח פסק (בא"ח ש"ר שלח א', ו', ז'), שחייבים ליטול מים אחרונים בזמן הזה ויש סוד גדול בדברי חז"ל: "מים אחרונים חובה", ויאמר מאמר זה קודם שיושיט ידו ליטול מים אחרונים. ומעתה, כיון שאנו פוסקים שחובה ליטול ידיו במים אחרונים, אם מטעם מלח סדומית, או מטעם שהידיים תהיינה נקיות לפני הברכה, או מטעמים של הסרת הטומאה שהובאו בקבלה, כל הטעמים הללו שייכים באנשים ובנשים וכולם חייבים במים אחרונים, בין אם נוגעים באוכל ממש, בין אם אוכלים בכף ומזלג, או שאוכלים כריך עטוף בנייר. על כל אכילת לחם – חייב במים אחרונים[2].
מקורות:
[1] [וכך היה המעשה רב בבית מרן הרב זצ"ל שהקפידו מאד גם הנשים ליטול הידים למים אחרונים].
[2] תשובה זו הובאה בשו"ת מאמר מרדכי (או"ח ח"ב סי' י"ח).