שאלה:
מהי הברכה לאחר אכילת אשל?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
השותה אשל מעורבב כמשקה – מברך עליו כעל משקה, והאוכלו בכפית – אין מברך עליו ברכה אחרונה. דהיינו: אשל דינו כמשקה[1], ושיעור ברכה אחרונה הוא רביעית[2], ובלבד שישתה אותו בפעם אחת או בשתי הפסקות, אם מפסיק יותר – אין מברך ברכה אחרונה[3].
מקורות:
[1] ראה מג"א (סי' קנ"ח ס"ק ז') לעניין דבש שניגר.
[2] שו"ע (או"ח סי' ר"י סעי' א').
[3] כתב השו"ע (סי' תרי"ב סעי' י'), וז"ל: "שתה מעט וחזר ושתה, אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעית – מצטרפין לכשיעור; ואם לאו – אין מצטרפין. ויש אומרים ששיעור צירוף השתיות כדי אכילת פרס, כמו צירוף אכילות". ובמשנ"ב שם (ס"ק ל"א), ובשעה"צ (סי' ר"י ס"ק י"א) כתב, וז"ל: "ונראה לי דסתם שתיית רביעית משערינן כדרך שתיית בני אדם, שאינו שותהו בבת אחת כי אם בשתי פעמים, שהוא מדת דרך ארץ, כדלעיל בסימן ק"ע סעיף ח, עיין שם. ומה דאיתא ברמב"ם פרק י"ד מהלכות מאכלות אסורות, שתה מעט וחזר ושתה, אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעית – מצטרפין לכשיעור וכו', מיירי בכהאי גוונא שלא הפסיק יותר משיעור זה, ומה שכתב עוד: ואם לאו – אין מצטרפין, היינו שהפסיק יותר משיעור זה מעט. ובזה ניחא מה שהקשה שם בלחם משנה, וכד תעיין הוא תירץ גם כן מעין זה. ומה שכתבנו בפנים והפסיק מעט, היינו ששהה מעט יותר משאר בני אדם ששוהין באמצע השתיה".