שאלה:
כמנהל חדש שהגיע למקום חדש, הנני שוטח בפני כבוד הרב מנהג שהתלמידים נהגו בו במשך שנים בבית הספר. אני פונה אל כבודו בבקשה לדעת מה ההלכה, ומהי הדרך הנכונה שעלינו לנהוג.
בהפסקת עשר, התלמידים יוצאים ליטול ידיים, אוכלים בכיתה, יוצאים להפסקה של רבע שעה, ורק לאחר שהם חוזרים לכיתה הם מברכים ברכת המזון. אציין שתלמידיי הם עולי לוב ומרוקו.
הנני פונה אל כבוד הרב לפסוק בנידון.
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כפי הנראה הונהג מנהג זה כדי שכל התלמידים יברכו בצוותא ובזימון בהשגחת מוריהם, לכן יש מקום למנהג זה. ולכן צריך ללמד את התלמידים, שעם סיום האוכל יתכוונו לא להמשיך לאכול אח"כ, וכשיחזרו לכתה לאחר ההפסקה לא יאכלו לחם או פירות[1], ואז יטלו ידיהם למים אחרונים ויברכו ברכת המזון בזימון.
מקורות:
[1] ראה שו"ע (או"ח סי' קפ"ד סעי' א'), וז"ל: "מי שאכל במקום אחד – צריך לברך קודם שיעקור ממקומו". וע"ע בשו"ע (סי' קע"ח), ז"ל: "היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר, או שהיה אוכל וקראו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר, הואיל ושינה מקומו צריך לברך למפרע על מה שאכל".