שאלה:
א. בברכון של "מרכז ישיבות בני-עקיבא" מופיע בברכת המזון: "הרחמן הוא יברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו". האם מותרת תוספת זו מצד הדין?
ב. אדם נשוי הסועד על שולחן עצמו, האם הוא יכול לברך: "הרחמן הוא יברך אותי, את אבי, את אימי ואת אשתי"?
האם אשתו יכולה להקדים את הוריה לבעלה?
האם מי שאין לו זרע יכול לומר: "יברך את זרעי", על שם העתיד, בעזרת ה'?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
בברכת "הרחמן" שבברכת המזון, יכול להוסיף כל מה שרוצה[1].
לגבי מה שהזכרת, יברך קודם כל את אשתו ואח"כ את הוריו[2], וכן תנהג האשה.
ויכול לבקש גם על העתיד.
מקורות:
[1] ראה כה"ח (סי' קפ"ט ס"ק י"ד), וז"ל: "להאריך בברכה זו של המטיב לומר הרחמן הוא בכמה גוונים ואין בזה הפסק בין ברכת המזון לברכת ושתיית הכוס כיון שכן נהגו. טור. והטעם כתב הלבוש דלא חשבינן להו להפסק כטעם שאומרים כמה תחנונים בסוף שמונה עשרה קודם שפוסע לאחוריו כמ"ש סימן קכ"ב יעו"ש. וכתב המשבצות זהב אות א' דדוקא הרחמן לא הוי הפסק אבל דברי חול הוי הפסק בין ברכת המזון לפרי הגפן יעו"ש".
[2] כל זה כשנמצא בביתו, אולם אם נמצא בבית הוריו – יברך אותם תחילה.