שאלה
שכן שיש לו ילד בגיל שבע שסובל מכינים ומגירוד בראשו ורוצה לספר אותו בחול המועד. האם הדבר מותר?
תשובה
קטן המצטער מותר לגלחו בחול המועד.
מקורות
איתא בגמ' מועד קטן דף יד ע"א "אמר שמואל: קטן הנולד במועד – מותר לגלח במועד, שאין לך בית האסורין גדול מזה. במועד – אין, מעיקרא – לא, מתיב רבי פנחס: כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד – מותר לגלח בימי אבלו. הא אסור לגלח במועד – אסור לגלח בימי אבלו. ואי אמרת קטן אית ביה פלוגתא – נמצאת אבילות נוהגת בקטן. והתניא: מקרעין לקטן מפני עגמת נפש! – אמר רב אשי: מי קתני הא אסורין? דלמא: יש מהן אסור, ויש מהן מותר. אמימר, ואי תימא רב שישא בריה דרב אידי, מתני הכי: אמר שמואל: קטן מותר לגלחו במועד, לא שנא נולד במועד ולא שנא נולד מעיקרא. אמר רב פנחס: אף אנן נמי תנינא: כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד – מותר לגלח בימי אבלו, הא אסורין לגלח במועד – אסורין לגלח בימי אבלו. אי אמרת קטן אסור – נמצאת אבילות נוהגת בקטן. ותניא: מקרעין לקטן מפני עגמת נפש. – אמר רב אשי: מי קתני הא אסורין? דלמא יש מהן אסור ויש מהן מותר". ופסק ברמב"ם הלכות יום טוב פרק ז הלכה יט "וקטן שנולד בין במועד בין לפני המועד מותר לגלחו במועד", והביאו הב"י סי' תקל"א. כלומר שמותר לגלחו.
כתב השו"ע בסי' תקל"א סעי' ו' "קטן מותר לגלח במועד, אפילו נולד קודם הרגל; (ואפילו בפרהסיא שרי)".
וכתב המשנ"ב ס"ק ט"ו "קטן וכו' – דלא שייך ביה טעמא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול דלאו בר מצוה הוא ודוקא שיש לו שער רב דמצטער עי"ז. ודוקא לקטן מותר לגלח דצורך הרגל הוא בשביל הקטן", ובס"ק ט"ז כתב "אפילו נולד וכו' – ר"ל אף דהיה יכול לגלחו מקודם שרי ומטעם הנ"ל ועיין בפמ"ג שמצדד דאפילו הוא בן כמה שנים כל שלא הגיע לי"ג שנים מותר לגלחו במועד וכן מוכח במ"א אך המ"א מסתפק דהיכי דהקטן נראה כגדול אפשר דאין להקל בפרהסיא" [וכן כתב בס"ק י"ז], וביאר בשער הציון ס"ק י"ג "ועוד, דקנס הוא, ולא קנסינן לבן בשביל האב שלא גילחו מקודם [משבצות זהב]". וכ"כ הכה"ח בס"ק כ"ה.
כתב הכה"ח בס"ק כ"ו "קטן מותר לגלח – פירוש אם יש לו שער רב ומצער מותר לגלחו. בית יוסף בשם נמוקי יוסף, מגן אברהם שם, אליה רבה אות ו'. והשלחן גבוה אות י"ג כתב דמסתמיות הפוסקים שכתבו קטן מותר לגלח משמע אפילו אין לו צער השער דכיון דלאו בר מצוה הוא לא אתי למסרך שיתירו גם לגדולים, וכתב דהכי נקטינן. אבל המקרא קודש שם אות ו' כתב כדברי הפוסקים הנזכרים דדוקא כשיש לו צער הרבה. וכן כתב משנה ברורה אות ט"ו".
וכתב בס"ק כ"ז "ודוקא לקטן מותר לגלח דלצורך הרגל הוא, אבל לעכו"ם אסור לגלח דלא עדיף משאר מלאכות דאסור לעשותן במועד אלא אם כן אין לו מה יאכל. מגן אברהם שם, אליה רבה שם, ערך השלחן אות ז', מקרא קודש שם אות ז', משנה ברורה שם. אבל לישראל אסור לגלח אפילו אין לו מה יאכל דאחד המקיף ואחד הניקף חייב. שלחן עצי שטים, מקרא קודש שם בליקוטי רימ"א אות י"ג. ועיין לקמן סימן תקמ"ב סעיף ב'".
וכתב בס"ק ל' "מותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד ומגלחין על ידי ספר ישראל. גן המלך סימן ס"ב, יד אהרן שם. והענין של השמחה הוא מנהג ארץ ישראל גם כן שעושין שמחה בתגלחת הראשונה של קטן שמחנכין אותו במצוה להיות לו פיאות הראש. שערי תשובה אות ז'. וכן ראיתי פה עיר הקודש ירושלים ת"ו שגילחו בן חמש שנים בחול המועד של סוכות בתוך בית הכנסת בשמחות וגיל על ידי ספר ישראל. שלחן גבוה אות י"ג. וכן כתב בספר מזבח אדמה דף ז' ע"ד דפה עיר הקודש ירושלים ת"ו נהגו לגלח הקטנים בבית הכנסת בשמחה גדולה והספר יהיה ישראל עני עכ"ל. והביא דבריו בספר התקנות ומנהגים של ירושלים ת"ו הלכות חול המועד אות ע"ג. ועיין לעיל סימן תצ"ג אות כ"ו ד"ה וכתב דהאר"י ז"ל גם כן גילח את בנו הקטן במירון ועשה יום משתה ושמחה יעו"ש".
העולה
קטן המצטער מותר לגלחו בחול המועד