שאלה
לא הספקתי שבוע שעבר בחול המועד לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום ויש לי חוסר של עוד פרשיות… האם הייתי יכול לכווין להשלים אותם יחד עם התיקון של הושענא רבה שקוראים בו ספר דברים, ואז שיחשב כקריאה במקרא פעם אחת?
תשובה
יכול לצאת בקריאת משנה תורה בהושענא רבה, גם ידי שנים מקרא ,אך לא יאמר תרגום בלילה משום שזה מעורר את הדינים.
מקורות
איתא בגמ' ברכות דף ח עמוד א "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו: עטרות ודיבן, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי. תנא ליה חייא בר רב מדפתי: כתיב ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב, וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. סבר לאקדומינהו, אמר ליה ההוא סבא, תנינא: ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר".
כתב השו"ע סימן קמו סעי' ב "כיון שהתחיל הקורא לקרות בס"ת, אסור לספר אפילו בד"ת, אפי' בין גברא לגברא, ואפילו אם השלים הוא הפרשה; ויש מתירים לגרוס (פי' ללמוד) בלחש, וי"א שאם יש י' דצייתי (פי' המשימין לבם) לס"ת, מותר לספר (בד"ת) (ב"י בשם מהרי"א); ויש מתירים למי שתורתו אומנתו; ויש מתירים למי שקודם שנפתח ס"ת מחזיר פניו ומראה עצמו שאינו רוצה לשמוע ס"ת אלא לקרות, ומתחיל לקרות; ולקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, שרי. וכל זה אינו ענין לפרשת זכור (דברים כה, יז – יט) ופרשת פרה (במדבר יט, א – כב), שהם בעשרה מדאורייתא, שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא; והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשומעם מפי הקורא". וכתב המשנ"ב ס"ק יד "והנכון שבכל הפרשיות וכו' – ר"ל אפילו להעביר הסדרא שמו"ת בשעת הקריאה אינו מן המובחר אלא ראוי לדקדק ולשמוע מפי הקורא מלה במלה".
וכתב השו"ע סימן רפה סעיף ה "יכול לקרות הפרשה שמו"ת בשעת קריאת התורה", וכתב המשנ"ב ס"ק יד "בשעת קה"ת – ובסימן קמ"ו במ"א סק"ה הביא בשם השל"ה שמחמיר בזה אלא הכל צריכין לשמוע הקריאה מפי הש"ץ וכן הוא דעת הגר"א שהובא בספר מעשה רב דצריך לשמוע כל תיבה ותיבה ולראות בחומש ולא יסייע להקורא כלל ומשמע שתפסו העיקר כדעת השבלי לקט בשם רבו והר"מ שהובא בהגהות מיימוני ובב"י שם דרק בין גברא לגברא מותר. ומ"מ נראה דלקרוא בלחש מלה במלה עם הש"ץ אין להחמיר בזה כיון שמכוין אז גם לשמוע כל תיבה מפי הש"ץ והמ"א הביא שם בשם מטה משה דלכתחלה נכון לעשות כן וכ"כ כמה אחרונים".
וא"כ הוי כ"ש שיכול לצאת בקריאה של הושענא רבה כשמו"ת
*
כתב הכה"ח סי' רפ"ה ס"ק י"ד "ואין לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום באשמורת אור הששי קודם שיאיר היום כי כתבו גורי האר"י ז"ל שאין לקרות תרגום בלילה. מחזיק ברכה אות ט', שערי תשובה אות א'. ואשרי מי שעושה כל דבר בזמנו ובמקום הראוי לו ולא יחוש על הזמן נגד עבודתו יתברך כי לכך נוצר".
וע"כ כתב הכה"ח שוזאת הברכה יקרא בהושענא רבה בבוקר.
העולה
יכול לצאת בקריאת משנה תורה בהושענא רבה, גם ידי שנים מקרא ,אך לא יאמר תרגום בלילה משום שזה מעורר את הדינים.