שאלה:
אדם המתפלל ביחידות, כיצד יאמר י"ג מידות?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אדם המתפלל ביחידות יאמר י"ג מידות בטעמים, כאדם הקורא בתורה[1] [לגבי י"ג מידות שבימים שני וחמישי ראה בהערה[2]].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' נ"ט סעי' ג'): "י"א שהקדושה שביוצר, יחיד אומרה, לפי שאינה אלא סיפור דברים. וי"א שיחיד מדלגה, ואינה נאמרת אלא בציבור. ויש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורה".
וכתב השו"ע (סי' תקס"ה סעי' ה'), ז"ל: "אין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות דרך תפלה ובקשת רחמים, דדבר שבקדושה הם, אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא – אומרם". וביאר המג"א שם (ס"ק ה'): "דרך קריאה. בניגון ובטעמים (ת"ה סי' י"ח)".
ואף על פי כן אינו חייב לגמור את כל הפסוק כמו שכתוב בתורה אלא יאמר עד תיבת 'ונקה', וראה בשו"ת רב פעלים (ח"א סי' י"א): "ואחר החיפוש בס"ד, ראיתי להגאון חתם סופר בא"ח סי' י' שהביא מספר מגן גבורים שנזכר בו חידוש מספר יכין ובועז, דהיכא דאיכא אתנח או זקף קטון – פסקינן, ואין קפידה בזה ע"ש. וספר יכין ובועז מצוי אצלינו, וראיתי דכן יכתוב שם בחלק ב' סי' ב' דפסיק טעמים הלכה למשה, ולכן כל היכא דאיכא אתנ"ח או זקף קטון חשיב פסקיה משה ואין כאן חשש, ודבר זה הוא הגהת הרצב"ש שם יע"ש, ונראה טעם זה נכון ויציב, וגברא רבא אמר מילתא דמיתבא דעתא ומסתבר כוותיה. וכו' והנה ע"פ הקדמה זו דספר יכין ובועז, נתיישבה הקושיא שהקשיתי בסה"ק רב ברכות (מערכת ו') על אמירת ויעבור בטעמים ליחיד, דהוי כקורא בתורה, ששם בתיבת וחטאה יש אתנח, ונמצא שם פסקיה משה רבינו ע"ה לפסוקא, ואומר היחיד רק תיבת ונקה מן הפסוק שאחריו, ובתיבה אחת אין חשש כלל הנז', והוא ישוב נכון. וכו' מיהו נ"ל בס"ד דלא סמכינן על טעם יכין ובועז לומר חצי פסוק אלא רק בהיכא דאיכא אתנח', אבל במקום שיש זקף קטן – לא פסקינן, והיינו משום דאתנח מצינו משפטו דומה ממש לסוף פסוק".
[2] כתב הבא"ח (ש"ר פרשת כי תשא סעי' ט'): "אין היחיד אומר י"ג מדות, כי הם דבר שבקדושה שצריך עשרה. והמתפלל ביחיד כשיאמר י"ג מדות אחר הודוי יאמר אותם בטעמים כקורא בתורה ועיין באחרונים ז"ל. ואני נוהג בשני וחמישי ביחיד לומר י"ג מדות דאחר הודוי בטעמים, אבל אותם י"ג מידות דאחר נפילת אפים איני אומר אותם אפילו בטעמים, אלא אומר "כמו שהודעת לעניו מקדם" ותו לא מידי. ומן וכן כתוב בתורתך וכו' עד סוף י"ג מדות אני רואה בסידור ומכוין אותם במחשבה בלבד. כך הייתי נוהג מכמה שנים כשאני מתפלל ביחיד בשני וחמישי. מיהו אח"כ ראיתי בספר כתר מלכות כתב יד שכתב: היחיד לא יאמר י"ג מדות בלשון תורה אלא רשאי לאומרם בלשון תרגום, שיאמר כך ואעבר ה' שכנתיה על אפוהי וקרא ה' ה' אלהא רחמנא וחננא מרחיק רגז ומסגי למעבד טבוון וקשוט נטר טיבו לאלפי דרין שביק לעווין ולמרוד ולחובין סלח לדתייבין לאוריתיה, ע"כ התרגום, ואחריו יאמר בקשה זו: אנא ה' אל חי תספיק לנו שפע אור וברכה חן וחסד ורחמים ואומץ, נא ה' אל פודה עטרנו שמחנו ע"כ, ובקשה זו כל דברים שבה המה מצורפים מן אותיות י"ג מדות שהם ה' ה' אל רחום וחנון וכו', עכ"ד ספר כתר מלכות הנז', ואני נוהג בכך אחר המחשבה שאני מחשב בי"ג מדות". וע"ע מאמר מרדכי (לימות החול פרק כ"ב סעי' כ"ז).