שאלה:
יש ברשותינו גמ"ח להשאלת תפילין. רצינו לדעת האם אפשר להשאיל את התפילין ללא חילוק בין העדות השונות? האם אשכנזי יכול להניח תפילין שנכתבו על פי הספרדים ולצאת בהם ידי חובה, וכן להיפך?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עי' להחיד"א בברכי יוסף (או"ח סי ל"ו ס"ק ב') וביוסף אומץ (סי' י"א אות ב'). אנו נוהגים כרב "שדה ארץ" שהעיד שראה אשכנזים מתפללים ועולים לספר תורה הכתוב בכתב ספרדי, וכן הספרדים. ועי' באורך בשו"ת "יין הטוב" (סי' כ"ג) ובשו"ת משפטי עוזיאל (סי' י"ז).
ולכן לכתחילה נוהגת כל עדה כמנהגה, אך כשאין לו תפילין יכול לצאת ידי חובה כמנהג העדה השנייה, כסברת הרב "בית מנוחה" (דף קע"ד אות ע"ו)[1].
מקורות:
[1] ועיין בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ג או"ח סימן ב'), וז"ל: "'בקול יעקב' לבעל כף החיים (סי' ל"ו עמוד כ"ט אות ג') דן על תפילין אשכנזי שיש שינוי בצורת האותיות. והביא את הבית מנוחה שכתב שמעשים בכל יום שאשכנזים עולים לספר תורה אצל ספרדים וספרדים עולים לספר תורה אצל אשכנזים, וכן בתפילין, אלו מניחים את של אלו (וחזר בבית מנוחה ממה שכתב בבית עובד לאסור), וז"ל הרב בית מנוחה (תמונת האותיות והפסד צורת האותיות סעי' ע"ו) בארוכה: 'אע"פ דיש שינויים בתמונת האותיות בין ספרדים לאשכנזים, ס"ת מכתב אשכנזים – כשר לכתחילה לספרדים, וכן ס"ת מכתב ספרדים לאשכנזים, דאין שינויים אלו דתמונת האותיות להס"ת של זה פוסל לזה, כיון שאין ע"י שינויים אלו הפסד צורת האותיות. וכן ראינו לכתבי ארעא דישראל כת הקודמים פעמים הספרדים היו עולים לקרות בתורה בס"ת של האשכנזים ולא חשו כלל לשינויי האותיות, וכן כמה רבנים אשכנזים עולים תמיד לקרוא בס"ת שלנו שהוא כתב ספרדי, שו"ת שדה הארץ ח"ג ביו"ד סי' ח"י. אבל מדברי מהר"מ ן' חביב והרב מהר"י מולכו בתשובותיהם כ"י, הביא דבריהם הרב חיד"א בברכ"י סי' ל"ו אות ב', יש ללמוד למוד מפורש דס"ת מכתב אשכנזים – פסול לספרדים, וכן מכתב ספרדים לאשכנזים מפני השינויים שביניהם בצורת האותיות, שכתבו דתפילין מכתב אשכנזי דיש שינוי בצורת האותיות באשורית בין בני אשכנז לבני ספרד – התפילין מכתב אשכנז פסולים לספרדים', ע"כ, והבאתי דבריהם אלו בחלק בית עובד סדר תפילה לימי חול בדיני התפילין והרצועות אות כ"ו דמ"ז ע"א, וא"כ לדעת הרבנים הנז' דפסולי התפילין של זה לזה, מה"ט דשינוי צורת האותיות ה"ה לס"ת דשל זה פסול לזה, אבל העיקר לדינא כהרב שדה הארץ דכשר של זה לזה דאין לפסול הס"ת מפני שינוי תבנית האותיות כיון דלא משתנה האות לאות אחר וגם האות ניכר. וכן מפורש יוצא מדברי הגאון מהרי"ח לנדא ז"ל בספר נודע ביהודה ח"א ביו"ד סי' פ' שכתב שכל אלו התמונות המבוארים בב"י לא לעיכוב נאמרו אלא למצוה מן המובחר ומה שאינו מבואר בתלמוד אינו מעכב, ופוק חזי כתב ספרדי הנקרא וועל"ש יש בהם כמה שינויים נגד המבואר בב"י ע"כ. וכ"כ עוד בנודע ביהודה מהדורא תניינא חי"ד סוס"י קע"א. וכן מעשים בכל יום דבן אשכנזי הנמצא בביה"כ של ספרדים מעלין אותו לס"ת ועולה שם ומברך וקורא, וכן ספרדי הנמצא בביה"כ של אשכנזים, עכ"ל.
ולכתחילה כל עדה תנהג כמנהגה, היינו שיניחו תפילין כל אחד לפי עדתו, ואם אין לו תפילין כמנהגו – יניח תפילין של עדה אחרת ויברך עליהם כרגיל. אך יכולים לעלות לספר תורה מלכתחילה אלו אצל אלו.
ועיין בנודע ביהודה (יו"ד קמא סי' פ', ובתרא סי' קע"א) שכתב שאין זה לעיכובא, וכן ביין הטוב (סי' כ"ד – כ"ז) האריך בנושא זה, והביא את דברי האחרונים שהסכימו להתיר.
וכן פסק הרב אגרות משה (יו"ד ח"ג סי' רע"ד) בענין ספר תורה שיש בו פיסוקים (בהטבעת ברזל, בין פסוק לפסוק) שיוצאים בו ידי חובה גם בני שאר העדות, עכ"ל יעו"ש.
וראה מש"כ בתשובה להרב הגאון סעדיה שריאן זצ"ל, וז"ל: "בעניין שינוי הכתב הספרדים לאשכנזים. ידועה המחלוקת אם יוצאים של זה בזה, או לא. החיד"א בברכ"י (סי' ל"ו ס"ק ב') וכן בספרו שו"ת יוסף אומץ (סי' י"א אות ב'), כתב שלא יוצאים י"ח. וכ"כ הרב בית עובד (דף מ"ב ע"ב דינים השייכים לתפילין והרצועות אות כ"ו) והוא סבר וקיבל, וכתב כסברת החיד"א הנ"ל, ואח"כ חזר בו בספרו בית מנוחה (דף קפ"ב ע"ב הל' תמונת האותיות והפסד צורת האותיות אות ע"ו), מפני תשובתו של שדה הארץ (חלק ג' יו"ד סי' ח"י) שהעיד בגודלו, שראה כמה ת"ח אשכנזים שהיו עולים תמיד לקרות בס"ת כתב ספרדי, וכן כמה ת"ח ספרדים שעלו בס"ת כתב אשכנזי, ולדעתו יש להקל, כי שינוי הכתב אינו מעכב. והביא לתשובת הרא"ש (כלל ג' סי' י"א), שהביאה הב"י באבן העזר (סי' קכ"ה) (ועיין לגט פשוט שם ס"ק פ"ב). וכבר כתב על זה הראשל"צ והרב הראשי לישראל הגר"י ניסים (שליט"א) [זצ"ל] בספרו יין הטוב (סי' כ"ד) ועוד, ודעתו שם להקל, והביא להקת אחרונים הדנים בזה, ואכמ"ל, ועיין בשו"ת משפטי עוזיאל (יו"ד סי' י"ז), ולמעשה רוב ככל הפוסקים סומכים יתדותיהם על סברת שדה הארץ הנ"ל, ועיין בשדי חמד (מערכת גט סי' ט"ו או' י"א).
ולכאורה יש לעיין, כי יש חילוק גדול מקריאת ס"ת שהיא מתקנת מרע"ה, להנחת תפילין שהיא דאורייתא. וחזינן כמה וכמה חומרות בדבר מדאורייתא יותר מדרבנן או מתקנת משה. ועיין להרמב"ם (פ"ב מהל' תפילה) ועיין מרן ב"י (יו"ד סי' רל"ט) שהביא משם הרשב"ץ, שבהיות וקריאת ס"ת היא מדברי סופרים אז חלה עליה שבועה אם נשבע שלא ישמע או לא יקרא, ואילו תפילין שהיא מדאורייתא, לא חלה עליו השבועה, ועל כן יש להחמיר בתפילין יותר מס"ת (ועיין עוד לנוב"י קמא סי' פ' ובתרא קע"א מה שכתב בזה). ועיין למאמר מרדכי בספרו דברי מרדכי (סי' קמ"ג) שדעתו להחמיר ולחוש לסברת החיד"א הנ"ל ובפרט שעתה נשתנו הזמנים, ויש כמה סופרים אשכנזים שכותבים אותיות שלדידן יש שינוי בהם והם פוסלים. והגם שדעת האחרונים להקל בזה, היינו באופן שבשינוי האותיות אין פיסול, ולכן חלקו על הרמב"ח בספרו שו"ת קול גדול (סי' ע"ח). וגם לדידהו, היינו בדיעבד ולא לכתחילה, כי אל תטוש תורת אמך שייך בזה (ודלא כמשמע משדה הארץ, שלכתחילה אפשר, ובפרט שלדעת חכמי הקבלה, שיש סמך לכולם), ובפרט שצריכים להזהיר ולהזהר בקריאת התורה של פרשת זכור, שהיא קריאה מדאורייתא, ואכמ"ל", עכ"ל.