שאלה:
מהו המקור לכך בשם האריז"ל, שהכוונה בנוסח הדברים: "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו" היא לגלגול קודם?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
האר"י ז"ל (שער הכוונות דרוש ה' של החזרה) נתן טעם, וז"ל: "הענין הוא שמלבד מה שנענש האדם על חטאיו, גם נענש הוא על חבירו מטעם ערבות, כי כל ישראל הם גוף אחד, כלול מאברים רבים. א"כ לזה ראוי לאדם שיתודה בלשון רבים כדי שיתודה גם על חבירו. ולכן אף אם יש עבירות שלא חטא בהם, הנה אפשר שחבירו חטא בהם וצריך להתוודות בלשון רבים אף על פי שהוא לא עשה אותה עבירה", עכ"ל.
והביא הפלא יועץ בספרו חסד לאלפים (סי' קל"א אות ג')שאפשר שחטא בגלגול הקודם, וזהו הטעם שאומרים: "אנחנו ואבותינו" שהגלגול נקרא אב, ומקובל לנו שדברי החסד לאלפים הנ"ל הם תוספת טעם למה שאומרים וידוי בלשון רבים, והם מיוסדים על דברי האר"י ז"ל[1].
מקורות:
[1]כתב הבא"ח (ש"ר פרשת כי תשא סעי' א'), ז"ל: "כתב בחסד לאלפים: יש לומר כל פרטי הוידוי, אף על פי שאין בו מהדברים הנזכרים בוידוי, מפני דכל ישראל גוף אחד הם, וכולם ערבים זה לזה, ובפרט אם היה בידו למחות ולא מיחה, דנקרא על שמו, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בגמרא, על פרתו של רבי אלעזר בן עזריה, שהיתה יוצאת ברצועה שבין קרניה, שלא שלו היתה אלא של שכנתו, והואיל ולא מיחה בה נקראת על שמו, וגם עוד הוא עצמו צריך להתוודות על מה שחטא בגלגולים שעברו גם כן, ומי יודע מה עשה, אפשר שעבר על כל דברים אלו, ולכן אומרים נוסח הוידוי חטאנו אנחנו ואבותינו, כלומר גלגולים הקודמים, שנקראים אבות לזה הגוף שהוא עומד עתה בו", וע"ע מאמר מרדכי (לימות החול פרק כ"ב סעי' א') בעניין זה.
