שאלה:
מי שרגיל להניח תפילין של רש"י ורבנו תם יחד, האם הוא יכול בשעת הצורך להניח תפילין של רש"י לבד, ולאחר תפילת הלחש, להוריד אותן ולהניח תפילין של רבנו תם? האם צריך לעשות התרת נדרים לשם כך?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כל מנהג טוב שאדם נוהג, אם נהג בו ג' פעמים הוי נדר. ואם כשהתחיל לנהוג חשב להמשיך כך אפילו אם נהג רק פעם אחת, נקרא נדר. לכן, צריך לעשות התרת נדרים, וראה שו"ע (יו"ד סי' רי"ד סעי' א'). אולם אם לא חושב לבטל את המנהג, אלא רק באונס ובאופן חד פעמי – אינו צריך התרה[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (יו"ד סי' רי"ד סעי' א'): "דברים המותרים והיודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסור, הוי כאילו קבלו עליהם בנדר ואסור להתירם להם, הלכך מי שרגיל להתענות תעניות שלפני ראש השנה ושבין ראש השנה ליום כיפורים, ומי שרגיל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מר"ח אב או מי"ז בתמוז ורוצה לחזור בו מחמת שאינו בריא – צריך ג' שיתירו לו. אם בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן לעולם, ונהג כן אפילו פעם אחת – צריך התרה ויפתח בחרטה שמתחרט שנהג כן לשם נדר. לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים המותרים, לסייג ופרישות, יאמר בתחלת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר, וגם יאמר שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה, ולא לעולם. אבל הנוהגים איסור בדברים המותרים מחמת שסוברים שהם אסורים – לא הוי כאילו קבלום בנדר. ויש מי שאומר שאם טועה ונהג איסור בדבר המותר – נשאל ומתירים לו בשלשה כעין התרת נדרים, ואם יודע שהוא מותר ונהג בו איסור – אין מתירין לו אפילו כעין התרת נדרים, דהוי כאילו קבלו על עצמו כאיסורים שאסרתן תורה שאין להם היתר לעולם (והמנהג כסברא הראשונה)". וכתב הפת"ש (שם ס"ק א'): "עיין בדגמ"ר שכתב דהמחבר מיירי שרוצה לחזור לגמרי ושלא לשוב למנהגו לעולם לכך צריך התרה, אבל אם אירע לו איזה מיחוש ורוצה לאכול היום ושוב לעתיד חוזר למנהגו – א"צ התרה ע"ש", וראה מש"כ במאמר מרדכי (למועדים ולימים פ"י סעי' נ"ד; שם פל"ג סעי' כ"ה).