שאלה:
א. האם עדיף להתפלל בבית כנסת קרוב "ברוב עם", או ללכת לבית כנסת רחוק ולקבל על כך שכר פסיעות?
ב. האם "שכר פסיעות" בימינו זה גם בנסיעה במכונית?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
א. אם הנך עובר על פתח בית הכנסת הראשון – חובה עליך להתפלל בראשון ולא בשני[1]. אם אתה הולך בדרך עוקפת ולא עובר על פתח בית הכנסת הראשון – מותר להתפלל בבית הכנסת השני, אך על כל פנים "ברוב עם" עדיף[2].
ב. יש שכר פסיעות גם בנסיעה במכונית, בגלל ההוצאות הרבות[3].
מקורות:
[1] כתב המג"א (סי' צ' ס"ק כ"ב): "ואם יש ב' בתי כנסת – מצוה לילך להרחוקה, דשכר פסיעות יש [ב"מ דף ק"ז]". וכ"כ המשנ"ב שם (ס"ק ל"ז), וכ"כ כה"ח שם (ס"ק ע"ז).
וכתב בסידור בית עובד (דף כ"ה ע"ב – דינים להליכה לבית הכנסת אות א'): "ואעפ"י שיכול להתפלל בביתו בעשרה, מצווה לו שילך לבית הכנסת, משום ברב עם הדרת מלך". ועוד כתב שם (אות ה'): "אם יש שני בתי כנסת בעיר – מצוה לילך להבית הכנסת הרחוקה משום שכר פסיעות, כ"כ המג"א סי' צ' ס"ק כ"ב ורמז בב"מ דף ק"ו ואנכי איש צעיר בספרי הקטן גזע ישי מערכת הא' סי' כ"ז השבתי על דברי המג"א והוכחתי דדוקא באשה נאמר זה בש"ס, דאינה בת חיובא להתפלל בבית הכנסת וליכא בה במצוה זו משום מעבירים על המצוות, ולכן טוב לה שתלך להרחוקה משום שכר פסיעות, אבל איש דגברא בר חיובא הוא להשתדל להתפלל בבית הכנסת אם יניח הקרובה וילך לרחוקה הנה הוא עובר משום אין מעבירין על מצות, ולכן אין לו לילך אלא להבית הכנסת הקרובה אליו דבה פגע ברישא, משום אין מעבירין על המצוות ודלא כמג"א".
והביא השדי חמד (חלק א' כללים אות א' סימן קפ"ט) את ראייתו ממשנה מנחות (ס"ד ע"ב): "מצות העומר להביא מן הקרוב, לא ביכר הקרוב לירושלים – מביאין אותו מכל מקום", וביארה הגמ' שם: "מאי טעמא? איבעית אימא: משום כרמל; ואיבעית אימא: משום דאין מעבירין על המצות", וא"כ ה"ה לגבי בית הכנסת. והביא השד"ח את הרב אביגדור שכתב לחלק בין אם עובר דרך הבית הכנסת – אין מעבירין, אך אם לא עובר לידו – אין בזה משום אין מעבירים, וכן הסביר המנחה טהורה את דברי הגמ' במנחות, ועיין שם שמצדד השדי חמד כדברי המג"א.
[2] כתב המג"א (סי' צ' ס"ק ט"ו): "אף על פי שיכול להתפלל בביתו בעשרה מכל מקום ברוב עם הדרת מלך עסי"ח וס"ס תר"ץ". וכתב לבושי שרד שם: "הקשה בפרי מגדים: הא בלאו הכי בית הכנסת עדיף מביתו, דהא אפילו כשמתפלל ביחיד כתב המחבר שיתפלל בבית הכנסת. ונראה לי דהוקשה להמג"א דתיבת עם הצבור מיותר, דדי באמרו שיתפלל בבית הכנסת דממילא ידעינן דהכוונה עם הציבור, דהא אסור להקדים תפלתו לתפלת הצבור. ועל זה תירץ דקא משמע לן דיש שני מעלות: א' תפלה בבית הכנסת היא עצמה מעלה, והשנית לפי שהוא עם הצבור משום ברוב עם הדרת".
וכתב החיי אדם (כלל י"ז סעי' א'): "וראוי לבחור להתפלל בבית המדרש ובית הכנסת שמתפללין בו יותר רוב עם. ואם יש ב' בתי כנסיות – ילך למקום שהוא יותר רחוק דאז יש שכר פסיעות", מהא דהקדים ברוב עם משמע דעדיפא משכר פסיעות, וכן משמע מהבא"ח (ש"ר פרשת ויקרא סעיף י"ג): "אם יש לפניו שתי בתי כנסיות, ובאחד מתפללין בו רוב עם, נכון שילך לבית הכנסת שמתפללין בו רוב עם יותר, ויזהר בזה בשלש תפילות שחרית ומנחה וערבית. ואם יש לפניו שתי בתי כנסיות, והאחד רחוק מביתו יותר, כשילך לאותו הרחוק יש לו שכר פסיעות". וכן מסתבר.
[3] ועי' בשו"ת תורה לשמה (סי' מ'), וע"כ יש עדיפות ללכת ברגליו ממש.
