שאלה:
אדם הלומד תורה אחר חצות הלילה וילך לישון אחר לימודו – מתי עליו לברך את ברכות השחר, האם בלילה קודם לימודו או שמא ימתין לבוקר?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
הלומד אחר חצות אם יברך אז ברכות השחר, יש חשש שיברך שנית בבוקר, לכן ראוי לנהוג כמ"ש בבא"ח ולברך ברכות השחר רק בבוקר[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' מ"ז סעי' י"ב): "אף אם למד בלילה, הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן".
וכתב בשו"ת רב פעלים (חלק ד' או"ח סימן א'): "מנהגנו זה (לברך ברכות השחר לאחר חצות) הוא ע"פ סברת רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום שהביא הרב שלמי צבור דף מ"ו ע"ג וע"ד שהקפיד מאד להזהר לומר ברכות השחר בחצות לילה כדי להחזיר המוחין שנסתלקו קודם חצות, שע"י ברכות של שחר חוזרין המוחין ההם דאחור ופנים להתפשט בזעיר אנפין הכולל דמדת היום, וכדי להמשיך השפע והמוחין לפרצופים העליונים ולבטל מהם אחיזת הקליפות שנתאחזו בהם קודם חצות כנודע, וכדי לברר הבירורים המתיחסים לכל ברכה וברכה, ואם לא יאמר אותם כולם בקומו בחצות מונע המשכת השפע והמוחין לפרצופים העליונים, וגורם להשאיר אחיזת הקליפות במקומות העליונים ובנפש רוח נשמה חיה יחידה שלו ובחושים שלו נשאר התפשטות הקליפות והוא משתמש בהם עם אחיזת הקליפות, שבהם וילכו בלא כח בעת ובזמן שהיה לו כח להפרידם ולבטלם, והיא סיבה לכמה רעות ח"ו, ולכן ראוי להזהר לאומרם כולם בקומו בחצות, ואפילו שהוא רוצה לישן אח"כ אין בכך כלום והו"ל כישן ביום, ולא מבעיא מי שישן בחצות שצריך לעשות כן כנז' אלא אפילו מי שלא ישן כלל והוא לומד מתחלת הלילה, הנה בהגיע חצות צריך לאומרם חוץ מברכת התורה שאם לא ישן שאין צריך לאמרה עד שיעלה עמוד השחר וכו', עכ"ל ז"ל, ראה כמה החמיר בדבר זה שצריך לברך תכף אחר חצות, הן לנעור מתחילת הלילה עד הבוקר הן למי שרוצה לישן אחר חצות, ועל פי דבריו הנז' אנחנו נוהגים פה וכך אנחנו מורין לכל אדם. וכו'
גם בדברי שלום להרב החסיד מהר"א שרעבי ז"ל וכו' גם כתב לו: מה ששמעת שמנהגי לברך ברכת השחר אחר הקימה, האמת כך היה מנהגי מקודם אך לא ח"ו לעשות הפך הרב מו"ז אלא כונתי לשמים, יען דפעמים כשהייתי מסדר הברכות בחצות הייתי שוכח והייתי אומר ברכת התורה ולפעמים כשהייתי מניח ברכת התורה לבוקר הייתי שוכח לאומרם, וכדי שלא נכשל בעון ברכה לבטלה גמרתי בדעתי להניח הכל עד הבוקר, אך עתה אני מסדרם בחצות והקב"ה יעזור לי לקיים מילי דאבות, עכ"ל".
ובבא"ח (ש"ר פרשת תולדות סעי' י"ד), וז"ל: "אם לא ישן אלא עד אחר חצות, אף על גב דלפי דעת רבינו הרש"ש ז"ל יכול הוא לברך ברכות השחר אחר חצות, מכל מקום כיון שדעתו לישן אחר חצות מנהגינו הוא שלא לברך ברכות השחר, אלא עד אחר קימתו מן השינה, ואין אנחנו מברכים ברכות השחר תכף אחר חצות, אלא רק בזמן שאנו נעורים כל הלילה, כמו ליל הושענא רבא, וליל חג שבועות, וכיוצא, דאז אנו מברכין ברכות השחר תכף אחר חצות לילה, חוץ מברכת התורה, דמברכים אותה אחר עמוד השחר. וכן ראוי לנהוג".
ראה מאמר מרדכי (לימות החול פ"ו סעי' ס"ז), וז"ל: "מי שהיה ער עד אחר חצות ורוצה לישון – נהגו שלא יברך את ברכות השחר בלכתו לישון אלא ימתין עד הבוקר, ויברך "על נטילת ידיים", ברכות השחר וברכות התורה. אמנם אם ברך ברכות השחר לפני שהלך לישון – כשיקום בבוקר לא יברך ברכות השחר פעם נוספת, וייטול ידיו כדין ולא יברך "על נטילת ידיים" אלא רק ברכות התורה".
